בני ציפר
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בני ציפר (נולד ב-1953) הוא סופר, משורר ועיתונאי ישראלי, עורך המדור "תרבות וספרות" בגיליון יום שישי של "הארץ".
בני ציפר נולד בתל אביב להיינץ ונירה ציפר, שעלו ב-1949 מתורכיה.
משנת 1988 ממלא את משרת עורך המדור "תרבות וספרות" בגיליון יום שישי של "הארץ". בשנת 2004 החל לכתוב ב"הארץ" את הטור "הטלוויזיה של השבוע" (במקומו של יורם ברונובסקי שהלך לעולמו), אשר עוסק בתרבות הטלוויזיונית הישראלית.
החל מסוף שנת 2005 מפרסם בלוג באתר "הארץ", בשם "לא בבית ציפרנו". הבלוג מעורר תגובות רבות בשל התעסקותו בנושאים מעוררי מחלוקת כמו השואה וגרמניות, הומוסקסואליות, תרבות מערבית מול מזרחית, מדינות ערב ומצב הפלסטינים.
בנוסף לעבודתו העיתונאית, כתב ציפר חמישה ספרים ותרגם מספר ספרים מצרפתית. בספריו עוסק ציפר בהומוסקסואליות בישראל המודרנית ובתרבות של העולים מתורכיה.
[עריכה] פולמוסים
בני ציפר הוא כותב חד לשון ששותף לפולמוסים רבים, בין השאר לאחר שפרסם ב"הארץ" הספד שנוי במחלוקת על עורך עיתון 77, יעקב בסר. בעקבותיו, פנו אנשי ספרות כמו גיורא לשם (קשב לשירה), המתרגם עודד פלד והמשוררת טלי לטוביצקי לעמוס שוקן ודרשו את פיטוריו של ציפר.
[עריכה] ספריו
- ציפור מקננת בראש (1978)
- מארש תורכי (1995)
- ציפר ובני מינו (1999)
- איסטנבול מאלף ועד תו (2000)
- עלייתו השמיימה של העורך הספרותי (2005)
[עריכה] קישורים חיצוניים
- לא בבית ציפרנו - הבלוג של בני ציפר
- טלי לטוביצקי קוראת לפיטוריו של ציפר בעקבות פרסום ההספד על בסר.
- אורי סוכרי תומך בציפר ב"פולמוס בסר".
- בני ציפר, באתר המכון לתרגום ספרות עברית
- בני ציפר בלקסיקון הספרות העברית החדשה
