בת שבע

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ערך זה עוסק בדמות המקראית בת שבע. לערך העוסק בלהקת המחול, ראו בת שבע (להקה).

בת שבע היא דמות תנ"כית, בתו של אליעם ונכדתו של אחיתופל, אשתו של אוריה החתי ולאחר מכן של דוד המלך, ואמו של שלמה המלך. מוזכרת בעיקר בסוף ספר שמואל (פרקים י"א י"ב) ובתחילת ספר מלכים (פרקים א' וב'). התפרסמה בעיקר בשל מעשה הניאוף שלה עם המלך, כפי שמפורט בערך דוד ובת שבע.

בעוד שבספר שמואל היא מתוארת כדמות פאסיבית שנלקחת אל המלך, בספר מלכים היא מתוארת כדמות אקטיבית ודומיננטית שהשפיעה על דוד המלך להכתיר את בנה שלמה למלך, ובזה למנוע את הכתרתו של היורש החוקי, אדוניהו.

בדברי הימים א', פרק ג', מופיע שמה כבת שוע בת עמיאל.