גרשון
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גרשון, או גרשם - דמות מקראית, בנו הבכור של לוי בן יעקב. אחיו הם קהת ומררי. בניו הם לבני ושמעי.
בספר במדבר מונו בני גרשון לאחראים על העברת בדי המשכן ממקום למקום. לצורך כך הם קבלו שתי עגלות צב.
על צאצאיו נמנה אסף בן ברכיהו, שהיה משורר בימי דוד המלך. ראו גם: דה"י א', פרק ו'.