ג'ובראן ח'ליל ג'ובראן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

תצלום של ח'ליל ג'ובראן שצולם על ידי פרד הולנד דיי

מצבת זיכרון לזכר ח'ליל ג'ובראן בוושינגטון הבירה

ג'ובראן חליל ג'ובראן (6 בינואר 1883 - 10 באפריל 1931), משורר לבנוני, המשתייך לזרם הנוצרי-מרוני. שירתו נחשבת יוצאת דופן, בשל השימוש בשפה הגבוהה והבחנה בנושאי החיים בשימוש במושגים רוחניים. הוא למד אומנות בבוסטון, וצרפתית וערבית בלבנון.

[עריכה] ילדותו בלבנון

ח'ליל גובראן נולד ב-6 בינואר 1883, למשפחת ג'ובראן המרוניטית בבשרי, אזור הררי בלבנון (שבאותו זמן היה תחת שלטון האימפריה העותמאנית). אימו, קמילה רמח, הייתה בת 30 כאשר ילדה את ג'ובראן מבעלה השלישי ח'ליל ג'ובראן, שהסתבר כבעל לא אחראי ודירדר את המשפחה לעוני. לג'ובראן היה אח-למחצה גדול ממנו בשש שנים בשם פטר, ושתי אחיות צעירות יותר, מרינה וסולטנה, שכל חייו היה קשור אליהם בקשר עמוק, כמו גם לאימו. קמילה הייתה בת למשפחה דתית מיוחסת, רקע שנטע באם הלא משכילה כוח רצון חזק, ולימים סייע לה להביא את משפחתה בכוחות עצמה לארצות הברית. בשנים בהן גדל במחוז בשרי השופע, הסתבר ג'ובראן כילד מתבודד ומהורהר, שהתענג על מראות הטבע שסביבו - מפלים מדורגים, צוקים סלעיים ועצי הארז הירוקים, שליופיים נודעה השפעה דרמטית וסימבולית על ציוריו ועל כתיבתו. מאחר שהיה עני, לא זכה להשכלה או ללימודים רשמיים, למעט ביקורים אצל כומר כפרי שלימד אותו את יסודות הדת והתנ"ך, לצד השפות הערבית והסורית. הכומר, שזיהה את טבעו החקרני והחד של ג'ובראן, החל ללמדו את יסודות האלף-בית והשפה, ואלה פתחו בפני ג'ובראן עולם של היסטוריה, מדע, ושפה.

בגיל 10, נפל ג'ובראן מצוק ונפצע בכתפו השמאלית, שנשארה חלשה כל חייו. כדי לטפל בכתף, קשרה אותה משפחתו לצלב ועטפה אותה לארבעים יום, אירוע סימבולי שמזכיר את נדודי הנוצרים בשממה, ואשר נחקק בזיכרונו של ג'ובראן. ח'ליל ג'ובראן, אביו של ג'ובראן, הואשם בהעלמת מס ונשלח לכלא; הרשויות העותמאניות החרימו את רכוש האב והותירו את בני משפחתו חסרי בית. למשך זמן מה עברה המשפחה לגור עם קרובים; אולם, האם הנחושה בדעתה החליטה שבחיפוש אחר חיים טובים יותר, על המשפחה להגר לארצות הברית, בעקבות דודו של ג'ובראן, שהיגר מוקדם יותר. האב שוחרר ב-1894, אבל החליט שלא להגר ונותר מאחור בלבנון.

[עריכה] חייו בארצות הברית

ב-25 ביוני 1895, פתחו ג'ובראן ומשפחתו במסע לעבר ניו-יורק. הג'ובראנים התישבו בחלקו הדרומי של בוסטון, שבאותו זמן איחסן את הקהילה הלבנונית השנייה בגודלה בארצות הברית לאחר ניו-יורק. האזור השונה מבחינה תרבותית הרגיש מוכר לקמילה, שהרגישה בנוח עם הערבית המדוברת המוכרת, והמראות הערבים הנפוצים. קמילה, כעת המפרנסת של המשפחה, לרעה בשל שונותם.

בבית הספר, טעות ברישום באותיות לטיניות שינתה את שמו לנצח ל"קהליל ג'יבראן", שנשאר ללא שינוי לשארית חייו, למרות ניסיונות חוזרים ונשנים להחזיר את שמו לצורתו הנכונה. ג'ובראן נכנס לבית הספר ב-30 בספטמבר, 1895, בקושי חודשיים אחרי הגעתו לארצות הברית ללא שום חינוך רשמי, הוא מוקם בכיתה הלא מדורגת שנשמרה לילדים מהגרים, שהיו צריכים ללמוד אנגלית מההתחלה. ג'ובראן משך את תשומת ליבם של מוריו בעזרת הסקיצות והציורים שלו, תחביב שהוא החל בילדותו בלבנון.

[עריכה] קריירה

סקרנותו של ג'ובראן הובילה אותו לצד התרבותי של בוסטון, שחשף אותו לעולם עשיר של תיאטרון, אופרה וגלריות אומנותיות. מומרץ על ידי התרבות סביבו ודרך ציוריו האמנותיים, ג'ובראן תפס את תשומת ליבם של מוריו בבית הספר, שראו עתיד אומנותי לילד. הם יצרו קשר עם פרד הולנד דיי, אומן, צלם, ותומך באומנים שפתח בפני ג'ובראן עולם אומנותי וסלל לו את הדרך לתהילה אומנותית.

ב-1904 הציג ג'ובראן את התערוכה הראשונה שלו בבוסטון. מ-1908 עד 1910 הוא למד אומנות בפריז עם אוגוסט רודן. ב-1912 הוא התיישב בניו-יורק, שם הקדיש את עצמו לכתיבה וציור. עבודותיו המוקדמות של ג'ובראן נכתבו בערבית, ומ-1918 הוא פרסם בעיקר באנגלית. בין עבודותיו הידועות ביותר נמצא "הנביא", ספר עם 26 מאמרים פואטים שתורגם ליותר מ-20 שפות. ב-1920 הוא יסד חברה לכותרים ערבים, ליגת העט (אל-מהגר). בין חבריה היו מיקאהיל נאימה (1889 - 1988), איליה אבו מאדי (1889 - 1957), נאסיב ארידה (1887 - 1946), נדרה חדד (1881 - 1950) ואיליאס אבו שבקה (1903 - 1947).

[עריכה] מורשת

ג'ובראן מת בניו-יורק ב-10 באפריל 1931: סיבת המוות זוהתה כמחלת השחמת בכבד, ושחפת. הוא נקבר בכנסיית מאר סארקיס בלבנון. הוא כנראה הסופר הערבי-אמריקני המפורסם ביותר שהיה אי-פעם, וספרו, "הנביא" נשאר פופולרי מאוד, וחלקים ממנו נקראים בחתונות וטקסי הטבלה. עבודותיו של ג'ובראן היו בעלות השפעה במיוחד בתרבות האמריקאית המפורסמת של שנות ה-60. להרבה אמריקאים יש תפיסה מוטעית שהוא מוסלמי בגלל שמו הערבי, אבל למעשה הרבה מכתביו מתעסקים בנצרות.