דולי וילסון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

ארתור "דולי" וילסון (3 באפריל 1886 - 30 במאי 1953) זמר ושחקן אמריקני שחור, הידוע בשל תפקידו כ"סם" בסרט "קזבלנקה" משנת 1942.

[עריכה] קריירה

וילסון נולד בעיירה טיילר בטקסס בשנת 1886, ועבד בתיאטראות לשחורים בשיקגו ובניו יורק משנת 1908 ועד לתחילת שנות ה-30. לאחר מכן החל להופיע בקולנוע ועל בימת המיוזיקל בברודווי, עד לשנות ה-50. בשנת 1953 הופיע בסידרה "ביולה שואו" בטלוויזיה.

את הכינוי "דולי" קיבל בעת שעבד בתיאטרון הסיני בשיקגו בשנת 1908, בעת שביצע את השיר האירי "מר דולי" כשפניו מצובעות בלבן.

הפריצה שלו לברודווי הייתה בתפקיד "ג'ו הקטן", שובב עצל וסטיריאוטיפי במחזה המוזיקלי "בקתה בשמיים" בשנת 1941. לאחר מכן שיחק במחזות שונים בברודווי, ובאופן ראוי לציון במחזה "בלומר גירל" בין 1946 ל-1948. השיר "הנשר ואני" ששר במחזה זה נבחר על ידי מוזיאון הסמיתסוניאן להכלל באוסף ההקלטות המתעד את התפתחות התיאטרון המוזיקלי האמריקני.

[עריכה] קזבלנקה

וילסון הופיע בלמעלה מעשרים סרטים, אך הופעתו היחידה שנשמרה בזכרון צופי הקולנוע הייתה בתפקיד סם, בסרט "קזבלנקה". על תפקיד זה קיבל 350$ לשבוע במשך שבעה שבועות. סידני גרינסטריט, לדוגמה, ששיחק לצידו באותו הסרט, קיבל 3,750$ לשבוע.

סם הוא זמר ופסנתרן המועסק בידי ריק בליין (המפרי בוגרט) בעלים של מועדון לילה בקזבלנקה, בימי צרפת של וישי. השיר "בחלוף הזמן" שכתב הרמן הופפלד, מופיע כתבנית מוזיקלית לאורך כל הסרט. ריק ואילזה (אינגריד ברגמן) מתייחסים אל השיר כ"שיר שלהם" והוא מעלה בהם זכרונות לימי אהבתם בפריז בטרם נכבשה על ידי הגרמנים. בשל פרידתם, ונישואיה של אילזה לאחר, אסר ריק על סם לנגן את השיר במועדון שלו. כאשר אילזה מופיעה במועדון היא מבקשת מסם לנגן אותו, וסם מהסס בתחילה, אך לאחר מכן מנגן את השיר. הביצוע לשיר זכור בשל עצמו, כמו גם בשל אינספור האיזכורים הקולנועיים לסצינה זו שבאו בעקבותיו. השיר מפנה את תשומת ליבו של ריק להגעתה של אילזה למועדון, ומרמז על כך שאש אהבתם לא מתה.

בסצינה מאוחרת יותר יושב ריק במועדון החשוך, לבדו עם סם, שותה בכבדות ומענה את עצמו בהתעקשו על כך שסאם ינגן את השיר שוב ושוב, באמרו "ניגנת את זה בשבילה, אתה יכול לנגן את זה בשבילי... אם היא יכולה לשאת זאת, כך גם אני. נגן את זה!". שורה זו שובשה באיזכורים מאוחרים יותר ל"נגן את זה שוב, סם" (Play it again, Sam), ובעברית חל שיבוש נוסף, כך ששמו של המחזה והסרט של וודי אלן משנת 1972 המתבסס על שורה זו, הפך ל"שחק אותה סם".

וילסון מנגן שירים נוספים בסרט, כגון: "It Had To Be You" ,"Shine", ו"Knock On Wood".

וילסון היה זמר ומתופף, אך לא פסנתר. נגינת הפסנתר בסרט בוצעה על ידי פסנתרן בשם אליוט קרפנטר, שהוצב במקום נסתר מן המצלמה בו יכול היה וילסון לראות אותו ולחקות את תנועות ידיו.