דימי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דִ'ימִּי (ערבית: ذمي, תעתיק מדויק: דִ'מִּי, רבים: اهل الذمۃ, תעתיק מדויק: אַהְל אלדִ'מָּה), הוא הכינוי לנתין לא מוסלמי של מדינה הנשלטת על פי חוקי האסלאם, (השריעה). המעמד של "דימי", או "בן-חסות", כפי שנהוג לתרגמו, ניתן לבני הדתות המונותאיסטיות (בעיקר "עמי הספר", נוצרים ויהודים וכן בני דת זרתוסטרה).
המלה ذِمَّة בערבית פירושה - 1. חָסוּת, הֲגָנָה שֶׁמַּעֲנִיק הָאִסְלַאם ל - أَهْل الذِّمَّةِ 2. הִתְחַיְּבוּת, עֲרֵבוּת 3. אַחֲרָיוּת 4. מַצְפּוּן
הדימי זכה לבטחון אישי ולזכות לקיים את אמונתו בתמורה למס מיוחד (שנקרא ה"ג'יזיה") ששילם ובכפוף למיגבלות שהוטלו עליו. הדימי לא היה רשאי לקיים טקסים דתיים בפומבי, להרחיב או לשפץ את בתי התפילה שלו או לשאת אשה מוסלמית. מגבלות נוספות שהטלו על הדימים מזמן לזמן נועדו להשפילם ולהבליט את נחיתותם לעומת המוסלמים. למשל: לבוש מיוחד, איסור רכיבה על סוס או גמל, ואיסור על בניית בתי תפילה שאינם מוסלמים אשר יהיו יותר גבוהים מהמסגדים המקומיים.
מעמד הד'מה, שהוא ביטוי מובהק לאפליה דתית (אך לא אפליה גזעית), עודד קבלה הדרגתית של האסלאם על ידי בני החסות באופן של "כיבוש תרבותי זוחל" במסגרת הג'יהאד (מלחמת הקודש המוסלמית, שלמעשה מהווה מצווה לכל מוסלמי - "ג'האד" בתעתיק מדויק). העקרון הפוליטי המנחה של האסלאם בנוגע לאהל הד'מה הוא שלאחר כיבושים טריטוריאליים בהם מתקיימות אוכלוסיות השייכות ל"דָארֻ-אלְחָרְבּ" (עפ"י ההגדרה הקוראנית - כל אוכלוסייה אנושית בכל גודל ומקום בעולם שאינה מוסלמית, שעתידה להיכבש במסגרת הג'האד), התאסלמות היא רק עניין של זמן, תוך הנחה שעקב הכיבוש תוקף אוכלוסיית הד'מה באוכלוסיות מוסלמיות שיקיימו משטר אסלאמי, ולכן הקצאת משאבים רבים למטרת שעבוד ו/או התאסלמות בכפייה מיותרת.
יש לציין כי השרידות הגבוהה של קהילות יהודי המזה"ת, חצי האי ערב וצפ"א לעומת יהודי אירופה ניתנת להסבר בחלקה על ידי מעמד הד'מה שהשתרש בשלטונות מקומיים וארכי-אסלאמיים ברחבי אותם אזורים לאורך ציר היסטורי.
התאסלמות בכפייה בשטחי דאר-אלחרב של אוכלוסיות לא מוסלמיות לאורך ציר היסטורי ושלא במסגרת הסכם הד'מה, נעשו בשני אופנים - במהלך הכיבוש עצמו, כאשר אוכלוסיות שבטיות ומקומיות (בעיקר באפריקה) התאסלמו מתוך חוסר היכרות עם הסכם הד'מה וחשש להישרדותם הקולקטיבית עקב תהליך כיבוש אלים ורצחני במיוחד. ברמה מקומית יותר - כתוצאה מהפעלת ריבונות בתחום שלטונו של שליט מקומי בהתאם למידת אדיקותו האסלאמית, או מידת האיום שמציגה אוכלוסייה לא מוסלמית כלפי השלטון המקומי, וזאת בהתאם להשתייכות השלטון לפלגים המוסלמיים הקיצוניים יותר כגון השיעה. (להבדיל מהתנצרות בכפייה שלרוב הושתתה על חוקי מדינה וצווים מטעם רשויות הכנסייה).
מעמד הדימי התבלט בא"י תחת השלטון העות'מאני.
