דראפטומאניה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
"דראפטומאניה" (drapetomania), דיאגנוזה של מחלת נפש לכאורה שנקבע על ידי סמואל קארטרייט (Samuel A. Cartwright) רופא מלואיזיאנה, על פי המונח היווני "דראפטס" ("drapetes") שפירושו "נמלט" בצרוף למונח "מאניה". מחלת נפש המתארת את נטייתו של עבד שחור בארצות הברית להמלט אל החופש. מבחינת הרפואה של אותם ימים התופעה לא התרחשה משום רצונו של העבד להיות חופשי, אלא פשוט מפני שהוא סובל ממחלת נפש, שהרי לא תיתכן אפשרות שעבד נורמלי יוותר על תנאי החיים הנוחים שמספק לו בעליו. "שיגעון" זה הפך להיות שגור ומקובל על ידי כל הרופאים של התקופה וטופל באמצעים שעמדו לרשותם באותם ימים וביניהם מרקחות עשבים, תערובות מינרלים, מקלחות קרות והצלפות. במקרי דראפטומאניה חמורים הייתה קטיעת בהונות הרגליים ה"טיפול" הטוב ביותר. "מחלה" זו הפכה מבחינה היסטורית לאחת הדוגמאות המקובלות של "רפואה שרלטנית" ו\או "מדע גזעני".
