דרך בורמה (ישראל)
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דרך בורמה הישראלית היא דרך ששימשה למעבר לכוחות צבא ישראלים ואספקה מאזור קיבוץ חולדה לירושלים, ונסללה במהלך מלחמת העצמאות. הדרך נקראה על שם דרך בורמה ההיסטורית המקורית. כיום הדרך נכללת בפארק רבין.
במהלך מלחמת העצמאות הצליחו הכוחות הערבים להשתלט על גבעות שחלשו על כביש הגישה לירושלים (אזור לטרון ושער הגיא) וירו על רכבים ישראלים שניסו לעבור. למעשה, הם הטילו מצור על היישוב היהודי בירושלים.
הצורך ההולך וגובר באספקה חדשה של ציוד לחימה ומזון בחלקים היהודים של ירושלים החלישו מאוד את החזית היהודית בעיר, והיה חשש גדול שירושלים כולה תיפול לידי הלגיון הירדני. שיירות של נשק ומזון שעברו דרך לטרון לירושלים ספגו אבדות כבדות, ובמקרים רבים אף לא הצליחו להגיע ליעדן, דבר שהוביל את מפקדי הצבא באזור לחפש דרכים חלופיות. במאי 1948 הוחלט על פריצת דרך בורמה שעברה ליד כפרים ערביים שנכבשו על ידי הכח היהודי בתחילת מלחמת העצמאות. הדרך התחברה לכביש שער הגיא - ירושלים ליד הכפר סאריס. הדרך נפרצה בחודש יוני לפני תחילת ההפוגה הראשונה במלחמה ופריצתה הושלמה ב-10 ביוני.
לא ברור מי מצא את קטע המעבר שדרכו תיסלל לימים דרך בורמה, אך הגרסה הרווחת היא שג'יפ ישראלי, שהגיע מכיוון תל אביב וחיפש אפשרות גישה לכיוון ירושלים, שמע רעש של ג'יפ ובו שלושה פלמח"ניקים שהגיע מהכיוון הנגדי וכך במקרה גילו שלטונות הצבא הישראלי מעבר שדרכו סלילת הדרך אכן תהיה אפשרית [1]. לאחר גילוי המעבר החל חיל ההנדסה להכשיר את הדרך, בגלל מחסור בציוד חפרו אף בידיים חשופות. חלק ממאמצי הפריצה נעשו באמצעות חומרי נפץ, דבר שגרר הפגזות ארטילריות לעבר הפורצים וחייב את הכוחות הישראלים לאבטח את העבודות. בעבודות הפריצה והסלילה נעשה גם שימוש בציוד מכני הנדסי דוגמת דחפורים וקומפרסורים כדי להכשיר את הדרך במהירות המירבית. בשלב הראשון הדרך הייתה עדיין קשה למעבר והתבצעה בעזרת כלי רכב מתאימים, אך בהמשך המלחמה שופצה הדרך.
במקביל ל"דרך בורמה" הוקם "מפעל השילוח" (קו צינורות עם שתי תחנות שאיבה, שעקף את לטרון מבריכה ליד חולדה ועד שער הגיא), שאיפשר הזרמת מים לירושלים הנצורה, ואשר תוכנן על ידי מהנדס המים שמחה בלאס ובוצע על ידי חברת "מקורות". הצינורות ששימשו לצורך המפעל נרכשו על ידי בלאס בסוף 1945 בארצות הברית ובאין קונה (הרכישה לא אושרה על ידי המוסדות) שילם בנק אנגלו פלשתינה (בנק לאומי) בעד הצינורות והם היו משועבדים לו. מספר ימים ארכה ההתדיינות בין הגורמים השונים (הבנק, האוצר, עירית ירושלים וחברת "מקורות") על התשלום בעד הצינורות, עד שהם שוחררו מן השיעבוד וניתן היה להתחיל בעבודה.
לאחר פריצת המצור דיווחו עיתונים רבים ברחבי העולם על יצירתה של "דרך בורמה הישראלית" אשר הצליחה לפרוץ את המצור על ירושלים.
[עריכה] לקריאה נוספת
- זאב וילנאי, אריאל אנציקלופדיה לידיעת ארץ ישראל, הוצאת עם עובד 1978. עמודים 1768, 1769.
- הבריטניקה החדשה לנוער, ידיעות אחרונות - ספרי חמד וכתר הוצאה לאור. כרך 5 עמוד 173.
- אנציקלופדיה אביב חדש כרך 5
- אנציקלופדיה יבנה - אנציקלופדיה חינוכית לנוער כרך 3
[עריכה] קישורים חיצוניים
- מפת דרך בורמה בפארק רבין בפרסום של הקרן הקיימת
- דרך בורמה באתר "ההגנה"
- טיול בדרך בורמה, החברה להגנת הטבע
- אלי אשד, האיש שגילה את דרך בורמה
- אנדרטת דרך הגבורה ליד יער חולדה, עבודתו של הפסל משה ציפר
- אלי אשד, בחזרה לדרך בורמה, על פרויקט "מסע"