האפוטרופוס הכללי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
האפוטרופוס הכללי הוא גוף העוסק ברכוש של אנשים שאינם יכולים לטפל ברכושם מסיבות שונות, של נעדרים ושל גופים שפעילותם נפסקה.
תפקידי האפוטרופוס הכללי בישראל מוגדרים בחוק האפוטרופוס הכללי, תשל"ח-1978. תפקידים נוספים של האפוטרופוס הכללי נקבעו בהחלטות של ממשלת ישראל (וזאת בהתאם לסעיף 2(ב) לחוק).
העומד בראש אגף האפוטרופוס הכללי ממונה על ידי שר המשפטים.
כיום, האפוטרופוס הכללי משמש גם ככונס הנכסים הרשמי, כרשם לענייני ירושה וכנאמן הציבורי.
תפקידיו העיקרייו של האפוטרופוס הכללי בישראל הם:
- פיקוח על אפוטרופוסים על פי מינוי (מכוח חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962).
- אפוטרופסות, בהליכים לפי חוק הסעד, ובהליכים לפי חוק הצהרת מוות.
- פיקוח על מנהלי עיזבון (מכוח חוק הירושה, התשכ"ה-1965).
- גילוי וניהול רכוש נעדרים.
- טיפול בקבלת עזבונות ותרומות לטובת המדינה.
- תפיסת רכוש מחולט על פי: פקודת הסמים המסוכנים, תשל"ג 1973 וחוק איסור הלבנת הון, תש"ס-2000.
- טיפול בנושא קבלת מתנות בידי עובד ציבור.
- הכונס הרשמי - האפוטרופוס הכללי משמש כמפרק זמני בהליכי פירוק חברה לפי פקודת החברות, תשמ"ג-1983 וכנאמן זמני בהליכי פשיטת רגל של יחידים לפי פקודת פשיטת הרגל, תש"ם-1980, עד למינוי מפרק או נאמן קבועים על ידי בית המשפט.
- הרשם לענייני ירושה - אליו מוגשות כל הבקשות לצווי ירושה וקיום צוואה, פרט לאלה המוגשות לבתי הדין הדתיים.
- נאמן ציבורי.
[עריכה] קישורים חיצוניים
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי.
