האריה השואג
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
האריה השואג, הוא פסל מעשה ידיו של אברהם מלינקוב (1892-1960) הוצב בתל חי בשנת 1928 לזכר שמונת ההרוגים בקרב תל חי בי"א באדר תר"פ (1920).
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
אתר קבורתם של לוחמי תל חי היה למקום עלייה לרגל מאז שלהי 1920, אך המקום היה עלוב ומוזנח, עובדה שטרדה את מנוחתם של המבקרים הרבים בו ובכללם ראשי היישוב. הרעיון להצבת פסל זה היה של הפסל אברהם מלניקוב שהעלה אותו עוד בשנת 1925, כחמש שנים לאחר נפילת לוחמי תל חי, אך הביצוע נדחה עד להשגת מקורות המימון עבורו. המימון הושג לבסוף במאמץ משותף של ההסתדרות הכללית, הוועד הלאומי וסר אלפרד מונד (לורד מלצ'ט). מלצ'ט ביקש גם לבדוק הצעות של אמנים נוספים, שלאחר בחינתן השתכנע לקבל את הצעתו של מלניקוב ולהשלים את הנדרש למימונה.
העבודות החלו בשנת 1928, והאנדרטה נחנכה בשנת 1934 (ז' באדר תרצ"ד). בפיסול המצבה סייעו יהודה קופלביץ ויצחק שדה, סתתים בוגרי בית הספר לאומנות בצלאל.
[עריכה] תיאור
המצבה עשויה מאבן שחם, ועליה חקוקים שמותיהם של שמונת החברים שנהרגו. המצבה המסיבית משמשת ככן הנושא את פסלו של האריה.
האריה מפוסל בסגנון פיגורטיבי עתיק, בהשראת תבליטים מסופוטמיים. פניו של הפסל פונות למזרח, וראשו מורם בשאגת כאב. סגנונו של הפסל הפך אותו לאבן דרך של האמנות הכנענית, ופסל זה היה מראשוני אנדרטאות ההנצחה בארץ ישראל.
עם הקמתה נצפתה האנדרטה למרחקים בכל האזור, שרובו אוכלס בכפרים ערביים שביניהם שני יישובים יהודיים בלבד. היא הייתה מייד לסמל לאומי, נקודת ציון בנוף הגלילי, ואתר עלייה לרגל לאנשי היישוב ותנועות הנוער. כיום היא פחות נראית לעין, ומוסתרת חלקית בידי עצים השתולים סביבה.
