היריו
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
 |
|
| נתונים |  |
|---|---|
| הדחק: | 19,500 טון בטעון |
| אורך: | 222 מטר |
| רוחב מקסימלי: | 21 מטר |
| שוקע: | 7.44 מטר |
| הנעה: | טורבינות קיטור, 152,000 כוחות סוס וארבעה מדחפים |
| מהירות: | 34.5 קשר |
| טווח: | |
| צוות: | 1,250 איש |
| חימוש: | תריסר תותחי 5 אינץ' (100 מ"מ), 26 תותחי 25 מ"מ, 15 מקלעי 13.2 מ"מ |
| מטוסים: | 73 |
| מוטו: | |
ההיריו (ביפנית: "דרקון מעופף") הייתה נושאת מטוסים של הצי הקיסרי היפני מסדרת סוריו אשר נטלה חלק במתקפה היפנית על פרל הרבור. היא טובעה ב-5 ביוני 1942 לאחר התקפה של מטוסי הצי האמריקאי במהלך קרב מידוויי.
הספינה נבנתה במסגרת המגבלות שהוטלו על יפן בהסכם וושינגטון, ולכן ממדיה וחימושה היו צנועים יחסית בהשוואה לנושאות מטוסים אחרות של מלחמת העולם השנייה, ונשאה כ-70 מטוסים בלבד.
[עריכה] היסטוריה
בשנת 1941 השתתפה ההיריו, תחת פיקודו של קפטן קאקו טומאו, במתקפה על פרל הרבור. גל מטוסים שהמריא מסיפונה תקף את האי אואהו: עשרה מפציצי נאקאג'ימה B5N "קייט" תקפו את אניות המערכה אריזונה ו"קליפורניה" האמריקאיות, שמונה נוספים התקיפו את "ווסט וירג'יניה", "הלנה" ו"אוקלהומה" ושישה מטוסי זירו פגעו בבסיסי חיל האוויר האמריקאי בווילר פילד וברברס פוינט.
בין ה-21 ל-23 בדצמבר היא שיגרה תקיפות כנגד האי הזעיר ווייק באוקיינוס השקט. בינואר 1942 סייעו מטוסיה לפלישה לאמבון במיצרי מלקה. ב-19 בפברואר היא תקפה יחד עם ספינת האחות שלה, סוריו, את העיר דרווין באוסטרליה.
במרס 1942 היא נטלה חלק בקרבות בים יאווה, ותקפה ספינות של בעלות הברית, כולל טיבוע ספינת המטען ההולנדית Poelau Bras. באפריל 1942 היא הגיעה לאוקיינוס ההודי ותקפה את בסיסי הצי הבריטי המלכותי בקולומבו וטרינקומלי, סרי לנקה. שם היא השתתפה בטיבוע הסיירות הבריטיות "קורנוול" ו"דורסטשייר", נושאת המטוסים "הרמס" ומשחתת הליווי שלה "ומפייר".
ב-19 באפריל 1942 דלקה ההיריו בעקבות נושאות המטוסים האמריקאיות "הורנט" ו"אנטרפרייז" ששיגרו את מתקפת דוליטל, אך לא הצליחה להשיגן ולפגוע בהן.
[עריכה] בקרב מידוויי
בשעה 04:30 של ה-4 ביוני 1942, שיגרה ההיריו מתקפה כנגד האי מידוויי, תוך שמטוסיה משמידים מטוסים ומטרות על הקרקע. לאחר שקאגה, סוריו ואקאגי נפגעו ממטוסים אמריקאיים ב-10:25, נותרה היריו נושאת המטוסים היפנית היחידה שלא נפגעה. מסיפונה המריאו שני גלי תקיפה, ב-10:50 וב-12:45, כנגד "יורקטאון" האמריקאית, תוך שהם מסבים לה נזק כבד. "יורקטאון" טבעה סופית מאוחר יותר לאחר פגיעה נוספת מהצוללת היפנית I-168.
בעוד צוות ההיריו מתכונן לשיגור גל תקיפה שלישי, הסתערו עליה בשעה 17:03 שלושה עשר מפציצי צלילה שהמריאו מסיפון ה"אנטרפרייז". היא נפגעה מארבע פצצות : שלוש בסיפון ההמראה הקדמי ואחת במרכז בסמוך לגשר הפיקוד. הפיצוצים הבעירו שריפות במטוסים על הסיפון ובהנגרים. למרות שמנועי ההיריו לא נפגעו, לא הצליח הצוות להשתלט על השריפות ואלו השביתו את המנועים ב-21:23. בשעה 01:58 זעזע את הספינה פיצוץ עז וניתנה הפקודה לנטוש את הספינה. חלק מניצוליה הועברו למשחתות "קאזאגומו" ו"מאקיגומו", אך 350 נהרגו במתקפה עליה וגופותיהם נותרו מאחור. האדמירל טאמון ימאגוצ'י והקפטן קאקו נותרו על סיפונה כשבשעה 05:10 ירתה מאקיגומו טורפדו כדי לטבעה. היא טבעה כליל כארבע שעות לאחר מכן. 35 איש שנותרו על סיפונה ניצלו על ידי הצי האמריקאי ונשבו ו-35 טבעו.
