הלמה של ניימן-פירסון
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בבדיקת השערות סטטיסטית, הלמה של ניימן-פירסון קובעת שמבין כל המבחנים להכרעה בין ההשערות הפשוטות ו-
, מבחן יחס הנראות שאזור הדחיה שלו הוא
הוא המבחן בעל העוצמה הגדולה ביותר מבין כל המבחנים בעלי רמת המובהקות של (או נמוכה יותר). כאן
הוא המדגם, ו-
היא פונקציית צפיפות התלויה בפרמטר
.
ערכו של k נקבע לפי רמת המובהקות הדרושה למבחן. רמת המובהקות שווה ל- תחת ההנחה
, וערך זה תלוי כמובן ב- k.