המכללה האקדמית יהודה ושומרון באריאל
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
המכללה האקדמית יהודה ושומרון באריאל היא המכללה הציבורית הגדולה ביותר בישראל.
במכללה לומדים כיום יותר מ-8,500 סטודנטים בלימודים לתואר ראשון ושני, לימודי הנדסאים ומכינה קדם-אקדמית. המכללה קמה בשנת 1982 בחסות ובפיקוח אקדמי של אוניברסיטת בר אילן.
בשנת 2005 החליטה ממשלתו של אריאל שרון להפוך את המכללה לאוניברסיטה. ההחלטה נומקה במספר המחקרים הרב המתקיים במכללה, אם כי יש להחלטה גם משמעות פוליטית. ביולי 2006, החליטה המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) לדחות את הבקשה. המל"ג לא דנה על הישגים של המכללה אלא אימצה את הדעה ש"בחמש השנים הקרובות לא קיים צורך לאוניברסיטה נוספת".[1]
במכללה לומדים סטודנטים ממגזרים שונים באוכלוסייה לרבות המגזר הערבי-ישראלי (מכללה זו היא המוסד האקדמי הקרוב ביותר ל"משולש", כאשר רוב מוחלט של הסטודנטים מגיע מאזור תל אביב). סטודנטים רבים מעדיפים לעבור להתגורר באריאל, ומשום כך נבנו בעיר מעונות סטודנטים חדישים, המהווים זרז לגידול אוכלוסיית אריאל.
[עריכה] תחומי לימוד עיקריים
- אדריכלות
- ביולוגיה
- הנדסה אזרחית
- הנדסת כימיה וביוטכנולוגיה
- הנדסת חשמל ואלקטרוניקה
- הנדסת תעשייה וניהול
- כלכלה
- הנדסת מכונות - מכטרוניקה
- מדעי ההתנהגות
- עבודה סוציאלית
- פיזיקה יישומית
- פיזיותרפיה
- קרימינולוגיה
- בית ספר להנדסאים
