המנון ברזיל
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ההמנון הלאומי הברזילאי (Hino Nacional Brasileiro בפורטוגזית) הולחן לראשונה על ידי פרנסיסקו מנואל דה סילבה עם קבלת העצמאות מפורטוגל ב-1822, אך לא היה בשימוש עד 1890. ההמנון הראשון היה "המנון העצמאות" (Hino da Independência), שנכתב על ידי פדרו הראשון, מקים האימפריה הברזילאית. כשהוקמה הרפובליקה ב-1889, כתב הואקים אוסוריו דוקה אסטרדה מלים ללחן של דה סילבה, ששונה קלות.
להמנון שני חלקים, אך רק הראשון מנוגן בטקסים רשמיים ובאירועי ספורט, והוא מסתיים מיד אחרי הפזמון.
חלק ראשון
Ouviram do Ipiranga as margens plácidas
De um povo heróico o brado retumbante.
E o sol da Liberdade em raios fúlgidos,
Brilhou no céu da Pátria nesse instante.
Se o penhor dessa igualdade
Conseguimos conquistar com braço forte,
Em teu seio, ó Liberdade,
Desafia o nosso peito a própria morte!
Ó Pátria amada,
Idolatrada,
Salve! Salve!
Brasil, um sonho intenso, um raio vívido
De amor e de esperança à terra desce,
Se em teu formoso céu, risonho e límpido,
A imagem do Cruzeiro resplandece.
Gigante pela própria natureza,
És belo, és forte, impávido colosso,
E o teu futuro espelha essa grandeza,
פזמון
Terra adorada,
Entre outras mil,
És tu, Brasil,
Ó Pátria amada!
Dos filhos deste solo és mãe gentil,
Pátria amada,
Brasil!
חלק שני
Deitado eternamente em berço esplêndido,
ao som do mar e à luz do céu profundo,
Fulguras, ó Brasil, florão da América,
Iluminado ao sol do Novo Mundo!
Do que a terra mais garrida
Teus risonhos, lindos campos têm mais flores,
"Nossos bosques têm mais vida"
"Nossa vida" no teu seio "mais amores".
Ó Pátria amada,
Idolatrada,
Salve! Salve!
Brasil, de amor eterno seja símbolo
O lábaro que ostentas estrelado,
E diga o verde-louro dessa flâmula
- Paz no futuro e glória no passado.
Mas, se ergues da justiça a clava forte,
Verás que um filho teu não foge à luta,
Nem teme, quem te adora, a própria morte,
(פזמון)
