המעמד האזרחי של יהודי רומניה בין מלחמות העולם
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן עניינים |
[עריכה] הצו המלכותי להענקת זכויות אזרחיות ליהודי רומניה
בחוזה פריז מיום 9 בדצמבר 1918 התחייבה רומניה לתת אזרחות ושיוויון זכויות למיעוטים, כולל היהודים ולשם כך הוכנס סעיף מיוחד, סעיף 7 וזו לשונו:
- "רומניה מתחייבת להכיר כנתינים רומנים, בעלי זכויות מלאות, ללא פורמליסטיקה, ביהודים החיים בשטחי רומניה, שלא יכולים לתבוע לאומיות אחרת."
כדי לקיים את התחייבות רומניה, ביום 28 המאי 1919 הוציא מלך רומניה צו למתן זכויות אזרחיות ליהודי רומניה וזו לשונו:
- התושבים היהודים הבוגרים של הממלכה הישנה (בגבולות שקדמו למלחמת העולם הראשונה) שנולדו בארץ (רומניה) או שנולדו בחוץ לארץ להורים יושבי הארץ (רומניה) ואינם נתינים של מדינה זרה, הם אזרחים רומנים ויהנו מכל הזכויות האזרחיות, אם יפגינו את רצונם בכך על ידי הצהרה על לידתם ברומניה ועל כך שאינם נהנים מחסות זרה.
- מי שעמדו בתנאי חוק הגיוס, מי שגויסו באחת המערכות משנת 1913 ואילך, אפילו אם הם קטינים, גם האלמנות והילדים החוקיים הקטינים של החללים של המערכות משנת 1913 ואילך, אינם צריכים להצהיר על לידתם בארץ (רומניה) ועל כך שאינם נתינים זרים - די להצהיר שהם רוצים באזרחות הרומנית והצהרה זו תאפשר להם קבלת זכויות אזרחיות מלאות.
- יהנו מזכויות של אזרחות רומנית מלאה גם האלמנות ומי שהיו אז ילדים קטינים של מי שהתאזרחבאופן אישי לפני פרסום צו זה. הצהרות של אלמנות עם ילדים קטינים ישמשו גם עבור הילדים. עבור ילדים קטינים ללא הורים ינתנו הצהרות על ידי האפוטרופסים שלהם. אם האם או האפוטרופוס לא יעשו את ההצהרות הדרושות, יוכל הקטין להצהיר בעצמו בשנה הראשונה שלאחר היותו לבגיר. הקטינים שגויסו לאחת המערכות משנת 1913 ואילך יכולים להצהיר בעצמם את הצהרת ההתאזרחות.
[עריכה] הצו המלכותי לבדיקה מחודשת של אזרחות היהודים ברומניה
ביום 21 בינואר 1938 בתקופת ממשלתם של אוקטביאן גוגה ואלכסנדרו קוזה, הוצא צו מלכותי מס' 169, צו לבדיקה מחדש של אזרחות היהודים ברומניה וזו לשונו (הסעיפים הרלבנטיים):
- בדיקה מחודשת של רישומי פנקסי הלאום.
- סעיף 5:
- תוך שלושים ימים מפרסום חוק זה יכינו ראשי הרשויות המקומיות דו"ח תמונת מצב של היהודים הרשומים בפנקסי הלאום של הרשות. רישום שנעשה על בסיס החלטה של ועדת ערער או החלטה שיפוטית יצוין בדו"ח. העתק של הדו"ח יוצג על לוח המודעות ויובא לידיעת הציבור בעזרת תופים או אמצעים מקובלים אחרים.
- סעיף 6:
- תוך 20 ימים מהפרסום על לוח המודעות, כל מי שהופיע בדו"ח או צאצאיו הנהנים מהאזרחות הרומנית יגישו לבית המשפט מסמכים המוכיחים את התנאים שנדרשו...
- סעיף 8:
- השופט שיבחן את המסמכים שהוגשו יוכל לצוות על חקירה חוידוא נכונות המסמכים המוגשים. החקירה תיעשה באמצעות הזרועות האדמיניסטרטיביות ומשטרת בית המשפט. כל הרשויות מצוות לתת ללא דיחוי את כל ההבהרות הנדרשות.
- סעיף 9:
- לאחר שיפוג מועד הגשת המסמכים שצוינו בסעיף 8 בית המשפט יבדוק, מבלי לזמן את הצדדים, אם הנרשם עומד במלוא התנאים לקבלת האזרחות הרומנית.
- סעיף 10:
- אם על פי המסמכים שבתיק יסיק בית המשפט שמולאו התנאים שנדרשו בסעיף 6, יצווה בית המשפט על סיום ההליך.
- סעיף 12:
- אם לצורכי הרישום לא הוגש אף מסמך או אם, על פי המסמכים שבתיק יסתבר שהנרשם אינו עומד בתנאים הנדרשים על ידי החוק לקבלת אזרחות רומנית, בית המשפט יצווה על מחיקתו מהפנקסים והרישום הקודם יחשב לכזה שהושג במרמה. קביעת בית המשפט הינה מוחלטת. ההחלטה תובא לידיעת המעוניין במגורים שצוינו בסעיף 6, לידיעת משרד הפנים ולידיעת הרשות המקומית בה נעשה הרישום. הרשות המקומית תבצע את המחיקה מהפנקסים תוך ציון מספר ההחלטה והתאריך שלה...
- סעיף 22:
- האנשים הרשומים בפנקסים הנוגעים ליהודים, שהוענקו להם זכויות אזרח, חייבים, תוך 20 ימים מפרסום חוק זה, להגיש לבית המשפט, במקום בו רשומה הצהרת האזרחות, את המסמכים הבאים:
- תעודת לידה.
- מסמכים המוכיחים שהוריו התגוררו ברומניה, במקרים בהם מדובר במי שנולד בחוץ לארץ.
- מסמך המוכיח שלא היה נתין של מדינה זרה.
- מסמך המוכיח שעמד בדרישות חוק הגיוס או שהשתתף באחת המערכות לאחר 1913.
- מסמכים אחרים המוכיחים את אחד המצבים מהצו של שנת 1919, שעל פיו ניתנו הזכויות האזרחיות.
- אם הנרשם בפנקסים נפטר, חובת הגשת המסמכים עוברת ליורשו.
מעשית נדרשו 617,396 יהודים, שהיוו 84% מיהודי רומניה (728,115), להוכיח מחדש את זכאותם לאזרחות, תוך 20 ימים. רק בתחום הרגאט ניתנה הארכה ופקידים רבים הקשו על היהודים, אם מתוך רצון רע, אם מתוך רצון לסחוט דמי לא יחרץ ואם מתוך סתם בירוקרטיה, לכן יהודים רבים לא הצליחו לעמוד במשימה ו-225,222 איבדו את אזרחותם וסווגו כתושבים זרים. לתושבים זרים אלה ניתן אישור שהיה שנזקק לחידוש לאחר שנה.
