הנרייטה ליוויט
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הנרייטה סוון ליוויט (Henrietta Swan Leavitt) (4 ביולי 1868 - 12 בדצמבר 1921), אסטרונומית אמריקנית.
נולדה כבתו של כומר פרוטסטנטי בלנקסטר, מסצ'וסטס. משפחתה התיישבה במסצ'וסטס ביי קולוני בתחילת המאה ה-17. היא סיימה את לימודיה ברדקליף קולג' (שבאותה העת נקרא החברה להוראה קולג'ית לנשים) עם תואר A. B. בשנת 1892.
בשנת 1893 החלה ליוויט לעבוד במצפה האסטרונומי של קולג' הרווארד כאחת הנשים ה"מחשבות" שהובאו ע"י אדוארד צ'רלס פיקרינג במטרה למדוד ולקטלג בהירותם של כוכבים באוסף לוחות הצילומים של המצפה. היא רשמה אלפי כוכבים משתנים בתמונות מענני מגלן. ב-1908 פרסמה את עבודתה ב-Annals of the Astronomical Observatory of Harvard College שבה דיווחה על כך שמספר כוכבים משתנים הפגינו תבנית משותפת: כוכבים בהירים יותר היו בעלי זמן מחזור ארוך יותר. לאחר מחקר נוסף אישרה ליוויט ב-1912 כי כוכבים בעלי בהירות רבה - משתנים קפאידים - הם אכן בעלי זמן מחזור גדול יותר והקשר בין הבהירות המוחלטת לזמן המחזור היה קרוב למדי לחזוי.
קשר זה סיפק אבן בוחן למדידת מרחקים ביקום. שנה לאחר שליוויט פרסמה את תוצאותיה, איינר הרצשפרונג קבע את המרחק של מספר קפאידים בשביל החלב ובאמצעות מדידה זו ניתן היה לקבוע את המרחק לקפאידים נוספים. כאשר נתגלו קפאידים בגלקסיות אחרות כגון גלקסית אנדרומדה, ניתן היה למדוד את המרחק גם לגלקסיות אלו. מרחקים אלו איפשרו ליישב את הוויכוח האם הגלקסיות היו מחוץ לשביל החלב או חלק ממנו.
ליוויט לא עבדה באופן סדיר במהלך שהותה בהווארד, וזאת בשל בעיות בריאות והתחייבויות משפחתיות. בסוף שנת 1921 נפטרה ליוויט ממחלת הסרטן. על שמה נקרא האסטרואיד 5383 ליוויט ומכתש ליוויט בירח.
