הפטרכיה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הפטרכיה (ביוונית ἑπτά, שבע וἀρχία ריבונות) הוא השם שניתן על ידי היסטוריונים לתקופה בהיסטוריה של אנגליה שלאחר הכיבוש הסקסוני של חלקה הדרומי של אנגליה במאה החמישית לספירה, ועד לתקופת הפלישות הויקינגיות לארץ במאה השמינית.
המילה הפטרכיה מתייחסת לקיומן של שבע ממלכות, שבסופו של דבר התמזגו לתוך ממלכת אנגליה, בשנים המוקדמות של המאה ה-10 לספירה. ההיסטוריונים מנו בהפטרכיה את ממלכות נורתמבריה, מרשיה, מזרח אנגליה, אסקס, קנט, ססקס ווסקס.
המושג עצמו הופיע לראשונה במאה ה-12 בכתביו של ההיסטוריון האנגלי הנרי מהאנטיגדון, ונכנס לשימוש רב במאה ה-16. מחקרים מודרניים, מנגד, הוכיחו כי חלק מהממלכות הללו (במיוחד אסקס וססקס) לא השיגו את אותו המעמד כשאר הממלכות. מאידך, נמצא שישויות פוליטיות אחרות היוו כוח בר חשיבות רבה יותר מחלק מממלכות ההפטרכיה. כאלה היו ממלכות (ותת-ממלכות) לינדסי, הויס, בני המגנוסט, בני הויתוייר ובני ההסטינגאס.
המושג נחשב לבלתי מספק מאז המאה ה-20, והיסטוריונים רבים הפסיקו להשתמש בו, היות שאינו מתאר כראוי את התקופה. אולם הוא נשמר כתווית נוחה לתיאור חלק זה בהיסטוריה של אנגליה.
| ממלכות ההפטרכיה |
|---|
| מזרח אנגליה | אסקס | קנט | מרשיה | נורתמבריה | ססקס | וסקס |
| הקודם: בריטניה הרומאית 42 - 410 |
היסטוריה של אנגליה הפטרכיה 500 - 927 |
הבא: ממלכת אנגליה 927 - 1707 |
