הרצל באזוב
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרצל באזוב (בגאורגית: გერცელ ბააზოვი, מילולית: גֶרצֶל בּאאזוֹב) (28 באוקטובר 1904 - 1938) משורר ומחזאי יהודי גאורגי. בן למשפחה ציונית מראשי הציונים הגאורגים.
תוכן עניינים |
[עריכה] חייו ויצירתו
הרצל היה בנו הבכור של הרב דוד באזוב, איש דת ציוני, ממנהיגי הציונות בגאורגיה בתחילת דרכה, וספג את ערכי הדת והציונות משחר ילדותו. הוא נולד בעיר אוני והחל את לימודיו התיכוניים בעיר אוני וסיים אותם בשנת 1923 בטכניקום בטביליסי. בשנת 1927 סיים את האוניברסיטה הממלכתית בפקולטה לסוציולוגיה וכלכלה, במחלקה למשפטים. לאחר מכן עבד כמשפטן בבטאון "המשפט הסובייטי" (საბჭოთა სამართლის).
בשנת 1918, בעודו תלמיד בבית הספר הופיעו שיריו וסיפוריו הראשונים, בבטאון החדש "בקול היהודי" (ებრაელის ხმაში), עיתון זה היה פרי פעילותו הציונית של דוד אביו של הרצל, שהופיע באוגוסט 1917 בוועידת ציוני הקווקז, שנערכה בבאקו, כנציג יהודי גאורגיה כתוצאה מנאומו בוועידה זו הוקמו, מספר חודשים לאחר מכן, נוסד בית ספר עברי-ציוני. ונוסד בכותאיסי הבטאון הציוני הראשון בשפה הגאורגית. בין הכותבים בבטאון היו דוד באזוב, בנו הרצל, נתן אליהשווילי, בן ציון אליגולשווילי ועוד.
בשנים 1921-1922 יסד באזוב, יחד עם הצייר או. ג'פרידזה וד. ג'נלידזה (תיאטרון), את הבטאון "אוני", ובשנת 1923 הופיע בטביליסי. שיריו וסיפוריו ותרגומיו פורסמו בעיתונות המקומית בטביליסי, ביניהם תרגום מעברית לגאורגית של שיר השירים בשנים 1924-1925 הוא מפרסם בעיתון "מכבי" את: "יהודי", "מכבי", "קין", "הנודד הניצחי" - מונולוג, "אלוור רודריגז" - מחיי יהודי ספרד במאה ה-15, סיפורים ומאמרים הקשורים לחיי היהודים, ההיסטוריה שלהם ורוחניותם. באותה תקופה היה באזוב מעורה היטב בחיים התרבותיים בעיר, והיה היוזם של נשפים, קונצרטים, ומחזות הקשורים בנושאים יהודיים (כל זאת במקביל לפעילותו הציונית של אביו). בתקופה זו הקים באזוב את הלהקה "קדימה" שהציגה ממחזותיו, את: "הדירה הסודית" - על חיי אנוסי ספרד, המחזה "הגיבורה היהודיה" ועוד. מחזותיו היו בעיקר מחיי היהודים. באותן שנים ייסד באזוב יחד עם אחרים את האגודה "עבודה", שתפקידה היה הפצת הרעיון הציוני, ויצירת קשר עם החלוצים בשאיפה לעלות לארץ ישראל. ובין כל עיסוקיו, לימוד באוניבריסטה בטביליסי, הוראת מבוגרים בערבים במטרה לחסל את האנאלפבתיות, הוא השתתף בירחון "תיאטרון וחיים".
בשנת 1928 כתב באזוב (נדפס כספר נפרד בשנת 1929) את המחזה הדרמטי אלגוריה סימבולית "דילאמרי" (დილლეამარი) על המיסטיקה של בן אברהם, "המצודה הישנה" המחזה מספר על קוסם שחי במצודה על הר המגיע השמיימה, ומטיל אימתו על התושבים, שסובלים ממצוקות יומיום ומחלות. ריזאל, גיבור המחזה, חודר למצודה ביום החג של הקוסם, במטרה להגיע לקוסם. הדרך רצופה חתחתים. נערה צעירה מסיבה את תשומת ליבם שהם הולכים בדרך הלא נכונה וסבה לאחור ורבים מאלה שעדיין נותרו בחיים סבים אחריה. בסופו של דבר מגיע ריזאל לפיסגה ומגלה שבעצם אין שום קוסם, נופל ומת. והצעירה תופסת מקומו כמנהיגה של הממלכה.
בשנת 1931 חיבר באזוב את המחזה "האילמים החלו לדבר" על חיסול הקולאקים והקולקטיביזציה, המחזרה הוצג בתיאטרון מארדזנשווילי בטביליסי והתיאטרון הממלכתי בכותאיסי בשנים 1931-1932. מחזה זה העלה את באזוב לקידמת הבימה של התיאטרון הגאורגי. המחזה יצא כספר נפרד בשנת 1937.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- האילמים החלו לדבר מוצג בבאר שבע, ההצגה על ידי שחקנים חובבים
- הערך באזוב גרצל (Баазов Герцль) מתוך מהדורת האינטרנט של אנציקלופדיה יהודית קצרה בלשון הרוסית
[עריכה] מקורות
- הדרמטורגיה של הרצל באאזוב, בעברית, באתר הקונגרס העולמי של יהודי גאורגיה
[עריכה] הערות שוליים
- ^ "המצורעים" סיפרה של פניה באזוב (על הספר רשום פניה באאזוב), אחותו של הרצל באזוב, על תולדות משפחתה בתקופת פעילות התנועה הציונית בגאורגיה, ואת פרשת המאסר, המשפט והמאבק שנאבקה להצלתם, של אחיה הרצל וחיים ואביה דוד
