זנגביל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

זנגביל
זנגביל
מיון מדעי
ממלכה:	צומח
מערכה:	בעלי פרחים
מחלקה:	חד־פסיגיים
סדרה:	Zingiberales
משפחה:	Zingiberaceae
סוג:	Zingiber
מין:	זנגביל
שם מדעי
zingiber officinale

שורש זנגביל

זנגביל (ג'ינג'ר), לרוב מוכר כקנה שורש בצבע חום בהיר, טעמו חריף ומרענן.

הזנגביל מוזכר כבר במשנה.

הזנגביל הוא צמח עשבוני רב-שנתי המתנשא לגובה של כמטר. הוא יוצר קנה-שורש מעובה. קנה-השורש שולח גבעולים ועלים כלפי מעלה. הגבעול זקוף, עטוף ניצני עלים ונושא עלים. העלים דמויי אזמל מוארך, צר ומחודד בבסיסו, התפרחת נראית כשיבולת אליפטית.

משתמשים בשורש בצורות שונות - טרי, מיובש, מיובש ומסוכר, כסירופ, כשמן אתרי וטחון. לזנגביל שלושה שימושים עיקריים:

תיבול מאכלים, במטבח ההודי משתשים בזנגביל כמעט לכל מאכל, וניתן למצוא אותו גם במטבח האיראני, התימני וכן בארצות אירופה. בארצות הברית משמש בעוגיות זנגביל.
רפואה עממית: הזנגביל הוא אחד מצמחי המרפא החשובים באיורוודה, יש המאמינים שזנגביל משפיע על מערכות גוף שונות, משכך כאבי בטן, מקל על בחילות ומפחית הקאות, לוחם בחיידקים, אנטי-דלקתי, עוזר בהפרעות עיכול עם גזים, מעכב התכווצויות בקיבה, מקל על בחילות בוקר.

יהודי תימן מאמינים שהוא עוזר לפתרון בעיות ראיה, לטיפול בשיעול ובליחה ולהגברת האון הגברי.

מהווה בסיס למשקה דמוי בירה, "ג'ינג'ר אייל", ולתה, הן מזנגביל טרי והן מזנגביל יבש, (משווקי התה טוענים שהוא מוריד כולסטרול ולחץ דם גבוה. עוזר לבעיות עיכול וגזים. יעיל במקרים של שפעת והצטננות וכשיש כאבי שרירים, לטיפול בשלשולים קרים ותחושת קור כללית).

[עריכה] קישורים חיצוניים

שימוש הצמח ברפואה הודית
על הצמח, באתר של ניסים קריספיל
על הזנגביל, באתר גאמנון
רוני ונציה, לבקוכן - עוגייה מושלמת לאוהבי הג'ינג'ר, באתר ynet

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: זנגביל
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: עוגות ועוגיות זנגביל