חופשה ברומא
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| חופשה ברומא | |
|---|---|
 כרזת הסרט |
|
| שם הסרט במקור: | Roman Holiday |
| בימוי: | ויליאם ויילר |
| הפקה: | ויליאם ויילר |
| תסריט: | דלטון טרמבו (עלילה) איאן מקלין האנטר וג'ון דייטון (תסריט) |
| עריכה: | רוברט סווינק |
| שחקנים ראשיים: | גרגורי פק אודרי הפבורן אדי אלברט |
| מוזיקה: | ז'ורז' אוריק ויקטור יאנג |
| צילום: | הנרי אלקן פרנץ פלנר |
| חברת הפצה: | סרטי פרמאונט |
| תאריך יציאה לאקרנים: | 27 באוגוסט 1953 |
| משך הקרנה: | 118 דקות |
| שפת הסרט: | אנגלית |
| תקציב: | $1,500,000 |
| פרסים: | שלושה פרסי אוסקר |
| דף הסרט ב-IMDb | |
חופשה ברומא (באנגלית: Roman Holiday ) הוא סרט בסגנון קומדיה רומנטית שיצא לאקרנים בשנת 1953.
בסרט זה הופיעה לראשונה השחקנית אודרי הפבורן אשר זכתה בפרס אוסקר על משחקה בסרט זה.
תוכן עניינים |
[עריכה] מקור השם
שם הסרט מתאר את ההתרחשות בעיקרית בו - חופשתה של הנסיכה אן ברומא, אולם באנגלית המונח "חופשה ברומא" או "חופשה רומאית" משמעו תקופה של הוללות או הנאה סדיסטית. [1].
[עריכה] תסריט
תסריט נכתב על ידי דלטון טרומבו אולם דלטון היה ב"רשימה השחורה של הוליווד" ועל כן רשמית נכתב התסריט על ידי ג'ון דייטון ואיאן מקלילאן האנטר. בגירסת ה-DVD שיצאה בשנת 2003 ניתן לטרומבו הקרדיט הראוי.
[עריכה] תקציר עלילה
הנסיכה אן, יורשת העצר של מדינה ששמה אינו מוזכר בסרט, עורכת סיור בבירות אירופה ומגיעה לרומא. באחד הלילות היא מביעה את מורת רוחה מתפקידה הרשמי. רופא החצר נותן לה זריקת הרגעה אולם היא בורחת מהשגרירות בה היא שוהה ויוצאת לטייל ברומא. היא נרדמת על ספסל בגן ציבורי, שם מוצא אותה עיתונאי אמריקאי המתגורר ברומא, בשם ג'ו ברדלי. הוא אינו מזהה אותה (היא מזדהה בשם אניה סמית') ונותן לה כסף למונית, אבל היא כה עייפה שהיא לא מסוגלת לתקשר עם נהג המונית. לבסוף הוא לוקח אותה לדירתו.
למחרת בבוקר הוא מגיע באיחור למשרד ומשקר למעבידו בטענה, שהיה במסיבת העיתונאים של הנסיכה אן. המעביד מוכיח לו שמסיבת העיתונאים בוטלה בשל מחלת הנסיכה ומראה לו תמונה של הנסיכה. משברדלי מגלה, שהנסיכה ישנה בדירתו, הוא מחליט לקחת אותה לטיול ברחבי רומא ומזמין חבר צלם לצלם אותם בסיור "בלעדי" זה. במהלך היום הוא מתאהב בנסיכה, וכאשר הוא מחזיר אותה בערב לשגרירות, הוא מחליט שלא לפרסם את התמונות. למחרת, במסיבת העיתונאים, הוא נותן לה אותן.
[עריכה] טריוויה
- בסצנה המפורסת בסרט בה גרגורי פק שם את ידו בתוך "פה האמת" ומספר לנסיכה אניה (אודרי הפבורן) כי אם אדם שם את ידו בפה הוא נושך אותה אם אותו אדם שקרן. בסרט כאשר הוציא פק את ידו מהפה ידו חסרה - הפבורן לא ידעה כי פק מתכוון להחביא את ידו בשרולו וצרחה באימה אמיתית.
- הפבורן לא הצליחה במבחן הבד שלה אולם לאחר שסיימה להיבחן והבמאי הורה להפסיק לצלם המשיך הצלם להפעיל את המצלמה וצילם את הפבורן משוחחת עם הבמאי. היו אלה צילומים אלה וההתנהגות הטבעית שלה שגרמו לה לקבל את התפקיד.
- בין העיתונאים המראיינים את הנסיכה אן (הפבורן) בסרט, נמצא גם עיתונאי המציג עצמו כ"גרוס, דבר, תל אביב".
[עריכה] משתתפים
- גרגורי פק - ג'ו ברדלי
- אודרי הפבורן - הנסיכה אן (אניה סמית')
- אדי אלברט - אירבין רדוביץ'
- הרטלי פאוור - מר הנסי, העורך
- הרקורט ויליאמס - השגריר
- מרגרט רולינגס - הרוזנת ורברג
- טוליו קרבונטי - גנרל פרובנו
- פאולו קרליני - מריו דלייני, ספר
- קלאודיו ארמלי - ג'ובאני, בעל הבית
- פאולה בורבוני - יושבת ראש
- אלפרדו ריצו - נהג מונית
[עריכה] פרסים
[עריכה] זכייה בפרסים
- פרס אוסקר עבור שחקנית טובה ביותר ניתן לאודרי הפבורן.
- פרס בפטה עבור השחקנית הטובה ביותר - אודרי הפבורן.
- גלובוס הזהב עבור השחקנית הטובה ביותר - אודרי הפבורן.
- פרס מעגל מבקרי הסרטים של ניו יורק - שחקנית טובה ביותר - אודרי הפבורן.
- פרס אוסקר עבור עיצוב התלבושות - אדית' הד
- פרס אוסקר עבור תסריט מקורי - איאן מקלילן הנטר ודלטון טרומבו.
- פרס איגוד הכותבים של אמריקה - עבור הקומדיה הטובה ביותר - איאן מקלילן הנטר ודלטון טרומבו.
בשנת 1999 הכריזה ספריית הקונגרס כי הסרט הינו בעל חשיבות תרבותית בארצות הברית.
[עריכה] מועמדויות לפרסים
- פרס אוסקר עבור הסרט הטוב ביותר.
- פרס בפטה עבור הסרט הטוב ביותר.
- פרס אוסקר עבור הבמאי הטוב ביותר - ויליאם ויילר.
- פרס איגוד הבמאים של אמריקה עבור הבמאי הטוב ביותר.
- פרס אוסקר עבור שחקן המשנה - אדי אלברט
- פרס בפטה עבור שחקן המשנה
- פרס בפטה עבור השחקן הזר הטוב ביותר - גרגורי פק
- פרס אוסקר עבור התפאורות הטובות ביותר.
- פרס אוסקר עבור הצילום - פרנץ פלנר והנרי אלקן.
- פרס אוסקר עבור העריכה - רוברט סווינק
[עריכה] קישורים חיצוניים
- "חופשה ברומא", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
