חוק פארטו
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חוק פארטו, הידוע גם בשם כלל 80-20, הוא כלל שנוסח על ידי הכלכלן האיטלקי וילפרדו פארטו, וגורס כי בתופעות רבות 80% מהפעילות מקורם ב-20% מהגורמים הפעילים. פארטו, שעסק בפערים כלכליים, שם לב כי 80% מהקרקעות באיטליה נמצאים בבעלות 20% מהאוכלוסייה.
לכלל זה דוגמאות רבות נוספות:
- בעסק ממוצע, כ-20% מהלקוחות, מייצרים כ-80% מההכנסות.
- 80% מהבעיות נמצאות ב-20% מהגורמים.
- 80% מהכנסות המדינה ממסים נובעות מ-20% מהאוכלוסייה.
- 80% מזמן השירות ללקוחות נצרכים על-ידי 20% מהלקוחות.
- 80% מההחלטות מתקבלות במשך 20% מישיבת ההנהלה (חוק פרקינסון מנסח זאת בצורה צינית יותר).
- 80% מתנועת הנתונים באינטרנט נובעת מ-20% מהדפים.
מובן שכלל זה אינו מדויק לחלוטין, ולעתים הפרופורציה שונה מעט, אך העיקרון נשמר.
מסקנה אפשרית מכלל זה היא הבחנה בין עיקר לטפל, כלומר התמקדות באותם 20% שבהם עיקר הפעילות. כאשר אנו עוסקים בשימור לקוחות, למשל, נקדיש מאמץ גדול במיוחד לשימור הלקוחות שנמצאים בקבוצת 20% הלקוחות הגדולים, והצלחה במאמץ זה פירושה שימור של 80% מההכנסות.
חוק פארטו הוא מקרה פרטי של כלל רחב יותר הקרוי התפלגות פארטו.
