חידה לשונית
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חידה לשונית היא חידה המעמידה במבחן את יכולתו הלשונית של הפותר.
החידונאי שמוליק רוזן הביא בתוכניתו קפד ראשו סוגים רבים של חידות לשוניות, המבוססות כולן על יצירת מילה מתוך מילה לפי כלל מסוים:
- קפד ראשו: לוקחים את האות הראשונה במילה ומורידים אותה ומקבלים מילה אחרת. דוגמה: חוסר עבודה מתוך אילצון, קפד ראשו - אי עבודה מתוך רצון (אבטלה, בטלה).
- שנה ראשו: לוקחים מילה, משנים את האות הראשונה שלה ומקבלים מילה אחרת. דוגמה: יכולת שכלית לחכם, שנה ראשו - יכולת שבטח בעל מזג חם (מוח, כוח).
- שנה זנבו: לוקחים מילה, משנים את האות האחרונה שלה ומקבלים מילה אחרת. דוגמה: חלום הקשור בביטול מלחמות, שנה זנבו - מצב בו שרויים הנחים במיטות (שלום, שלוה).
- חלץ כרסו: לוקחים מילה ומוציאים ממנה את האותיות האמצעיות, למשל: הפרדה, חלץ כרסו - הפרדה!:(מחיצה, חיץ).
- משחקי הברות במילה: הופכים מיקום של הברות שלמות במילה, ולא משחקים רק באות. למשל : "מוערך בכרך ": (י(ה)קיר קיריה, או בלשון אחרת, יקיר העיר)
- קפד צווארו: לוקחים מילה ומוציאים ממנה את האות השנייה, למשל: מצב גופני לאחר הורדה במשקל, קפד צווארו - הבעת מלים בלחן נישא אל-על (רזון, רון).
- הוא והיא: מלה בזכר שהופכים אותה לנקבה, למשל: "הוא ישות צמרתית מטפסת, היא ישות חיה ירוקה ומקפצת!" (אילן ואילנית).
- בחש מילה: לוקחים מילה ובוחשים אותה, כמו: על פיו ישק בעם דבר. בחש. לו מייחלים, נו שיבוא כבר! (מושל, שלום).
- ליר"ז (לו יהי ראשו זנבו): לוקחים אות ראשונה ממלה ושמים אותה בסופה, כמו : אבי העברים, ליר"ז - אביהם הרוחני של ההודים (אברהם, ברהמא).
- מהסוף להתחלה: קוראים מלה בצורה הפוכה, למשל: קריאה למרי בשלטון, קרא הפוך הכיוון של שואף להיות נבון (המרדה, הדרמה - ע"פ חכמינו שקבעו: הרוצה להחכים ידרים למידה הדימה ).
- גלגל חוזר (או "סוגרים מעגל"): רצף הגדרות של מושגים בני יותר ממילה אחת, שבו המילה האחרונה של מושג במעגל היא הראשונה במושג שבא אחריו, למשל: יצחק שדה, שדה יעקב, יעקב אבינו.
חידות לשוניות אלה מרבות להופיע גם בהגדרות של תשבצי היגיון.
במשחק המילים "שנה זנבו" שיחק כבר ישעיהו הנביא, כמו במשל הכרם "קויתי למשפט והנה משפח" ויש לו גם "שנה צווארו" באותו פסוק: "צדקה והנה צעקה" (משחק המלים "משפט-משפח" הפך להיות ביטוי להבעת ניגוד שמבטא חוסר צדק במקום צדק, ומשפטנים נוהגים להשתמש בו).
[עריכה] לקריאה נוספת
- Tony Augarde, The Oxford Guide to Word Games, OUP, 1984
- עדו זינגר, הפוך על הפוך, הוצאת מלוא, 2000.
