טחבים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
טחבים הם קבוצה של צמחים רב תאיים יבשתיים שאינם וסקולריים.
הטחבים ממוינים לקבוצות הבאות:
- קבוצת אנתוצרוטה (Anthocerotophyta)
- סדרת אנתוצרוטים (Anthocerotales)
- קבוצת טחבי כבד (Marchantiophyta)
- מחלקת מרשנטאים (Marchantiopsida)
- מחלקת יונגרמנאים (Jungermanniopsida)
- קבוצת טחבי עלים (Bryophyta)
- מחלקת Andreaeobryopsida
- מחלקת Andreaeopsida, באנגלית: lantern mosses
- מחלקת Bryopsida, באנגלית: true mosses
- מחלקת Polytrichopsida, באנגלית: hair-cap mosses
- מחלקת Sphagnopsida, באנגלית: peat mosses
- מחלקת Takakiopsida
הטחבים הם צמחי נצר קטנים חסרי רקמות הובלה החיים ביבשה וזקוקים לתנאים של סביבה מימית להפריה: תאי המין הזכריים המתפתחים על הגמטופיט בתוך איבר הקרוי אנתריד, שוחים בעזרת שוטונים אל תא הביצה, הנמצא על הגמטופיט בתוך איבר הקרוי ארכגון. אחד התאים הזכריים מתלכד עם תא הביצה ומהזיגוטה מתפתח הספורופיט.
לטחבים חילוף דורות: דור של גמטופיט הפלואידי נושא את איברי המין ודור של ספורופיט דיפלואידי נושא את קופסת הנבגים. דור חדש של גמטופיט מתפתח מנבג הפלואידי שנוצר בתוך קופסת הנבגים של הספורופיט לאחר חלוקת הפחתה. הדור העיקרי והעצמאי בתזונתו הוא הגמטופיט ואילו הספורופיט המטמיע בצעירותו מחובר לגמטופיט וניזון ממנו במשך כל חייו כטפיל.
הטחבים מסתגלים לתקופות ארוכות של יובש וחוזרים לפעילות מהירה לאחר הרטבה. ישנם מינים שמגיבים על התארכות היום, בכך שהם נכנסים לתרדמה לקראת הקיץ.
הטחבים משמשים במקרים רבים כחלוצים באכלוס בתי גידול חדשים, כמו על פני קרקע חשופה וסלעים. צבירת אבק וקרקע בעזרת הטחבים מאפשרת נביטה והתבססות של צמחים אחרים. ישנם מיני שרך הגדלים בין טחבי עלים הכולאים אבק על גבי התשתית האטומה כמעט למים ובכך מכשירים תשתית סופגת מים לצמחי השרך.
לא נמצאו הרבה מאובנים של טחבים, כנראה בשל עדינותם ובשל העדר רקמות ההובלה בהם. נראה שהיו קיימים כבר בתקופת הדבון לפי כ-350 מיליון שנה.
המדע העוסק בחקר הטחבים נקרא מדע הטחבים (Bryology).
| מיזמי קרן ויקימדיה | ||
|---|---|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: טחב |
||
| ערך מילוני בוויקימילון: בריולוגיה |
