שיחה:יבוסים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מה שכתבת כאן על הכיבוש דרך פיר המים לא מופיע בתנ"ך, אלא מהווה פרשנות על הפסוק "... יגע אל הצנור...". המלה צינור היא מילה כמעט יחידאית (מופיעה עוד פעם אחת בתהילים, ואכן בהקשר של מים) כך שאי אפשר לטעון חד משמעית שכוונת הפסוק היא אכן חדירה דרך הפיר. ופרשנות יש להציג כפרשנות.--עמית אבידן 13:05, 3 מרץ 2005 (UTC)
- אבל זה הפירוש ההגיוני היחיד שאני מכיר. אתה מכיר פירושים נוספים? גילגמש • שיחה
- אתה שוב מתחיל איתי...? יש לי שתי סיבות למה לא להתייחס לזה כאל האפשרות היחידה: א. הסיבה "שלך": לא נמצא אישור ארכיאולוגי לקיומו של פיר כזה (פיר וורן פסול כנראה, עקב אי התאמה בתקופה ואולי גם במיקום). ב. הרבה מילים שנמצאות בשימוש נרחב בתנ"ך, מובנן שונה לחלוטין ממובנן היום. דוגמאות: "עם" - משמעותו צבא. "עם הארץ" - משמעותו אצולת הקרקע, "מלפפון" - פירושו כרוב (ברצינות!) ועוד דוגמאות רבות. לכן יש בעיה בפרשנויות של מילים יחידאיות.--עמית אבידן 13:22, 3 מרץ 2005 (UTC)
- מכל הדוגמאות שבעולם, זה מה שעלה לך בראש? תהיה לי בריא. כן, היו מקרים, וכן יש בידי פרשנות נוספת (כרגע הספר לא נגיש לי, מניח שעד יום א' תהיה לי תשובה)--עמית אבידן 13:29, 3 מרץ 2005 (UTC)
- אתה קשה, קשה (שלא לומר מעצבן :-)). לא כל מה שהגיוני הוא גם נכון. שים לב לצורה שזה מופיע בשמואל: "וילכוד דוד את מצודת ציון היא עיר דוד. ויאמר דוד ביום ההוא כל מכה יבוסי ויגע בצנור ואת הפסחים ואת העורים שנאי נפש דוד על כן יאמרו עור ופסח לא יבוא אל הבית".
מה הבעיות שאני רואה פה:
- יכול להיות שקודם נלכדה המצודה ורק אחר כך היה הקטע של הצינור?
- אני ואתה יודעים עברית. איך נראה לך הצירוף "ויגע בצינור ואת הפסחים וג'..."? אתה היית קורא לזה עברית תקנית? זאת בדיוק דוגמא לטקסט משוכתב, ולי אין ספק שחסר בו מידע חיוני.
- אולי את הספיירים מהתרומות לויקי ינצלו לשכירת שירותיו של משרד חקירות ונמצא אותו ונביא לו מכות? (אתה יכול למחוק את ההערה הזאת, כמובן)
--עמית אבידן 13:50, 3 מרץ 2005 (UTC)
- אשנה את הניסוח. אם זה עדיין לא מקובל, אתם מוזמנים להמשיך בדיון עקר זה.
בברכה, גיא 14:09, 3 מרץ 2005 (UTC)
[עריכה] יבוס היה אח של צידון, לא צאצאו
ממליץ לקרוא שוב את הפסוק המצוטט. אבי 07:14, 4 מרץ 2005 (UTC)