יהודאי גאון
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רב יהודאי גאון, ראש ישיבת סורא (757-761), מחשובי תקופת הגאונים.
היה מחכמי ישיבת פומבדיתא, אבל ראש הגולה שלמה בן חסדאי העבירו לסורא מפני "שלא נמצא בה מופלג בחכמה כמותו" (אגרת רב שרירא גאון). תלמידו פירקוי בן באבוי מתארו כגדול "בקדושה ובטהרה בחסידות ובענוה".
רב יהודאי היה הגאון הראשון שהחל בחיבור קובצי הלכה לאחר חתימת התלמוד בבלי. כתב את הספר "הלכות פסוקות", המסודר על פי נושאים העוקבים, על פי רוב, אחר סדר המסכתות של התלמוד הבבלי. ספר זה עוסק בהלכות שנוהגות לאחר החורבן בחוץ לארץ. לספר זה חוברו תקצירים רבים.
רב יהודאי לחם בחריפות למען השלטת התלמוד הבבלי כסמכות ההלכתית היחידה בעם ישראל. במלחמתו זו נתקל בהתנגדות קשה של בני ארץ ישראל, שהסתמכו על פסיקת התלמוד הירושלמי ומנהגיהם הקדומים. רב יהודאי קבע כי רבים ממנהגיהם הם "מנהגי שמד", שהתקבלו בזמנים קשים בהם לא הועברה המסורת בשלמותה. ביטוי לתפיסתו זו אנו מוצאים ב'אגרת פרקוי בן באבוי'.