יוהן אנדריאס אייזנמנגר
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פילוסוף נוצרי גרמני, שחי במחצית השניה של המאה ה-17. טען שהיהדות היא בליל של אמונות הבל וחוקי רשע, שהיא מסלפת את האמת, מתירה הונאה גזל ורצח ועוד פשיעות לגבי כל מי שאינו יהודי, הוא האמין לעלילות הדם ולחם הקודש, הוא טען שהיהודים רמאים, גנבים, רוצחים ושקרנים וכי אין להם שום נאמנות למלכות, ואת כל זה הם עושים במצוות דתם. טען שהתלמוד הוא מקור ההתנהגות של היהודים. הדרכים לטיפול ביהודים שהציע היו מתונות יחסית לדעותיו על היהודים- היהודים רשאים להישאר בקרב הנוצרים אך במעמד נחות. דבריו היו מבוססים על זיוף של הכוונה של המקורות היהודיים, הוא היה בקיא בתנ"ך, בתלמוד, בדברי חז"ל, ובא במגע עם חכמים יהודיים, והוא שלט בכל סוגי המקורות היהודיים. הוא פירש פסוקים מסוימים לא נכונה- למשל את הפסוק מספר דברים " לא תשיך" שמדבר על נוכרים בני תקופת התנ"ך הוא מייחס לנוכרים, או את ההלכה ש"אין מעלין ואין מורידין" מהתלמוד שמדברת על עובדי כוכבים בכלל, הוא גם ייחס כנגד הנוצרים. מטרתו הייתה לסייע ליהודים להכיר בטעותם ולהודות בנכונות הנצרות, והוא קיווה שהיהודים יתנצרו לאחר שיראו את האמת שבכתביו.
