יוסי כץ
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| יוסי כץ | |
|---|---|
| תאריך לידה | 19 באוגוסט 1949 |
| כנסות | 13, 14, 15 |
| סיעות | העבודה |
| תפקידים בולטים |
|
יוסי כץ (נולד ב-19 באוגוסט 1949 בחיפה) היה חבר כנסת מטעם מפלגת העבודה בכנסות ה-13, ה-14 וה-15.
לפני היבחרו לכנסת, שימש כץ, עורך דין במקצועו, כחבר מועצת קרית טבעון וכיועץ המשפטי של ההסתדרות במרחב חיפה.
כץ כיהן כיושב ראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות בכנסת ה-13, כיושב ראש הוועדה לענייני ביקורת המדינה בכנסת ה-14 וכיושב ראש ועדת הכנסת בכנסת ה-15. כן עמד, במהלך הכנסת ה-15, בראש ועדה מיוחדת לעניין החקיקה הנלווית לאי-חידוש ההכרזה על מצב חירום ובראש הוועדה המיוחדת להצעת חוק שירות הביטחון (דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם) ("חוק טל").
בשנת 2000 החליטה הממשלה למנות את כץ לשגריר בגרמניה, על אף התנגדותה של ועדת המינויים לכך. ההחלטה ספגה ביקורת קשה[1], ולבסוף לא מונה כץ לשגריר.
בפריימריז שנערכו לקראת הבחירות לכנסת השש עשרה, ניסה כץ להתמודד על מקום ברשימת המפלגה דרך הרשימה הארצית, ולא דרך המקום המשוריין למחוז חיפה, כפי שעשה עד אז. כץ לא הצליח להתברג ברשימה, ולא נבחר לכנסת ה-16.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- יוסי כץ באתר הכנסת
