יוסף תאומים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רבי יוסף תאומים (תפ"ז 1727 - תקנ"ב 1792), מגדולי פרשני השולחן ערוך, נודע בעיקר בזכות חיבורו פרי מגדים. נולד בכפר שטריף ליד לבוב, עם לידתו עברו הוריו ללבוב שם כיהן אביו, ר' מאיר תאומים, כדיין, מגיד מישרים, ומורה צדק. בצעירותו למד תורה מאביו, בגיל שמונה-עשרה הדפיס כמה מחידושיו בסוף ספרו של אביו. בסביבות שנת תק"ד (1744) עבר להתגורר בקומארנו, שם נישא.
בקומארנו התגורר מעל עשר שנים, בהם שימש שם כ'מלמד' לבני תושבי המקום, ובכל שעותיו הפנויות התמסר ללימוד ולכתיבת ספריו.
בין תקכ"ז לתק"ל (1767-1770) עבר לברלין, מאחר ובקומארנו הופרע מלימודו. שם המשיך בכתיבת ובהדפסת ספריו. בשנות מגוריו בברלין לימד בין השאר בבית מדרשו של העשיר רבי דניאל יפה. בשנים אלו היו לו מספר היתקלויות עם חתנו של יפה, המשכיל דוד פרידלנדר, שלא ראה בעין יפה את בואו לברלין.
לאחר פטירת אביו בשנת תק"ל, פנו פרנסי לבוב אליו בבקשה שיבוא למלא את מקומו. הוא סירב בנימוק שהוא עסוק בהשלמת והדפסת ספריו. בסוף תקל"ד נענה לבקשתם והתמנה לדיין, מגיד מישרים, ומורה צדק בלבוב.
בשנת תקמ"א התמנה לרב ואב בית דין בפרנקפורט דאודר, בה כיהן אחת עשרה שנה. נפטר ונקבר בפרנקפורט דאודר, בי' באייר תקנ"ב (1792).
[עריכה] חיבוריו
נודע בעיקר בזכות חיבורו פרי מגדים על השולחן ערוך. החיבור היה לאחד מפרשניו החשובים של השולחן ערוך, ונתחברו עליו ספרים וקיצורים רבים. רבים מהפוסקים האחרונים, דוגמת "משנה ברורה" מסתמכים עליו רבות.
ה"פרי מגדים", ושאר ספריו, ידועים בעיקר בשל חדירתם לעומק הסוגיות, מבלי להיכנס לפלפולים עמוקים. המסורת מספרת כי לפני שכתב את חידושיו נהג ללמוד את הנושא עשרים פעמים. כמו כן מסופר עליו כי את מסכת חולין למד במשך עשרים שנה רצופות קודם שהתחיל לכתוב את חידושיו עליה ואת פירושו לשולחן ערוך "יורה דעה".
את ספרו "פרי מגדים" כתב מספר פעמים, בהן שכתב את כולו מחדש. מסיבה זו פעמים רבות נמצאות בספרו הפניות למה שכתב במקום אחר ואינן בנמצא.
ספר 'פרי מגדים' כולל שני חלקים: "משבצות זהב", שהן הערות על סדר ה'ט"ז', וחלק "אשל אברהם" שהן הערות על סדר ה'מגן אברהם'. בשולחן ערוך "יורה דעה", במקום החלק "אשל אברהם" נכתב חלק בשם "שפתי דעת", שהן הערות על סדר ה'ש"ך'.
בעבר נדפס ה"פרי מגדים" בסוף כל כרך "שולחן ערוך" (כנראה בשל גדלו). במהדורות החדשות של שולחן ערוך שנדפסו לאחרונה היו שהחלו להדפיסו סביב ה"שולחן ערוך" עצמו, עקב חשיבותו.
בפתיחת ספרו כתב המחבר מאמר ארוך בו הוא מסכם באריכות את כל הדינים הנוגעים למורה הוראה בסדר הוראת ההלכה לשואלים. חיבור זה הינו יחיד מסוגו ובעל חשיבות רבה לכל פוסק. כמו כן נודע ה"פרי מגדים" ב"פתיחות" שהוא מקדים לכל נושא הלכתי ב"שולחן ערוך", בו הוא מבהיר את עקרונות ויסודות הענין.
בין ספריו האחרים:
- ראש יוסף, חידושים על שבע מסכתות.
- פורת יוסף, חיבור על מסכת יבמות וכתובות (1756).
- גינת ורדים, כללים בתלמוד, (1767).
- תיבת גמא, פירושים על התורה, (1782).
- שושנת העמקים, חיבור על כללי התלמוד.
- ספר נטריקן. פירוש מילים בתלמוד ודברי מוסר ואגדה.
- נועם מגדים, דינים והנהגות לתפילה.
- ספר המגיד.
הותיר חיבורים רבים שלא הגיעו לדפוס.
| פרשני השולחן ערוך | |
| על כל חלקי השולחן ערוך: |
באר הגולה | באר היטב | ביאור הגר"א | ברכי יוסף |
| על חלק אורח חיים: |
מגן אברהם | ט"ז | פרי חדש | שערי תשובה | מחצית השקל | שולחן גבוה | מטה יהודה | מחזיק ברכה | פרי מגדים | משנה ברורה | כף החיים (סופר) |
| על חלק יורה דעה: |
ש"ך | ט"ז | פרי חדש | פתחי תשובה | כרתי ופלתי | שלחן גבוה | מחזיק ברכה | פרי מגדים | כף החיים (סופר) |
| על חלק אבן העזר: |
חלקת מחוקק | בית שמואל | פתחי תשובה |
| על חלק חושן משפט: |
סמ"ע | ש"ך | ט"ז | פתחי תשובה | אורים ותומים | נתיבות המשפט | קצות החושן |
