ירוחם בן משולם
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רבנו ירוחם בן משולם טמירי (בארמית: רבי ירוחם "הנסתר", בראשי תיבות רי"ו , 1290-1350 לערך), רב ופוסק מגדולי הראשונים. מחבר ספר מישרים ותולדות אדם וחוה.
תוכן עניינים |
[עריכה] חייו
רבינו ירוחם נולד בפרובנס ולאחר גירוש צרפת ב-1306, עבר לטולדו. שם למד תורה במשך זמן קצר אצל הרא"ש, ואחר פטירתו המשיך את לימודיו אצל רבי אברהם בן אסמעיל תלמיד הרשב"א; כשרי"ו רואה ברבי אברהם את רבו המובהק. בשנת ה'צ' החל לכתוב את ספרו מישרים וסיימו כעבור ארבע שנים, בהמשך ולקראת סוף חייו, כתב את ספרו תולדות אדם וחוה פרטים שונים בחייו שנויים במחלוקת; כך חוקרים שונים (כגון ה' גראס) טוענים שמקום הולדתו היה בלנגודאק ולא בפרובנס, ואחרים טוענים שהוא גורש רק בשנת 1320.
[עריכה] תורתו
עיקר עיסוקו של רי"ו היה בתחום ההלכה, ותרומתו התבטאה אף בדורות מאוחרים; פסקיו מוזכרים פעמים רבות בספר בית יוסף, והשפיעו על פסיקתו של רבי יוסף קארו בשולחן ערוך ומתוך כך על הלכות רבות הנהוגות גם בימינו.
[עריכה] ספריו
מספרי רי"ו קיימים לפנינו שני ספרים, ספר מישרים על דיני ממונות, וספר תולדות אדם וחוה על איסור והיתר; מתוך כתביו (תולדות אדם וחוה נתיב יט חלק ג) אנו יודעים שכתב אף "רמזים של ההגדות", שכנראה עסק באיסוף אגדות התלמוד ופרושם. אף שספריו היו נפוצים, שמם לא נקלט, ועד היום ספריו מכונים בשם כולל כשם מחברם רבנו ירוחם. תופעה זו מוכרת אף אצל מחברים שונים, כגון ספר משנה תורה לרמב"ם, המכונה רמב"ם. התופעה נעוצה בסיבות רבות, והעיקרית שבהם ששם המחבר עלה על שם החיבור.
מספר אגדות עממיות דבקו בספריו של רי"ו, כך החיד"א בספרו שם הגדולים (מערכת גדולים מערכה י סימן שפב) כותב "וכן כמה רבנים שחיברו באור לספרו כמו הרב מהר"ש יונה והרב בני אהרן ודכתוותייהו או נתבקשו בישיבה של מעלה או נאבדו החיבורים.." דברים אלו קיבלו הרחבה עממית, ונטען שקיים חשש ואזהרה על כתיבת באור לספריו של רי"ו. בהקדמה לספר תולדות אדם וחוה (וינציה שי"ג) הורחבה האזהרה, ששאפה להסביר מדוע ספר זה לא זכה למהדורות טובות יותר, ושם נטען שמדפיסי ומפרשי הספר מתו כתוצאה מפעולתם. ההרחבה האחרונה אינה נכונה, ומעולם לא חלה בעייתיות כלשהי עם הוצאה לאור טובה יותר של ספרי רי"ו דבר המתבטא בשילוב ספר תולדות אדם וחוה בפרויקט השו"ת של אוניברסיטת בר-אילן. בנוסף אף גישתו של החיד"א, ביחס לבעייתיות בכתיבת פרושים, זכתה להתנגדות, בטענה שלימוד תורה, צריך להעשות בצורה טובה יותר, ולכן קשה להניח שיוטלו עיכובים בידי כוחות עליונים על אינטרס זה. כהוכחה לכך ציינו את הפרוש שנות חיים, ואת שרידות החיבור והמחבר.
כמו כן מיוחסים לספריו שיבושים והשמטות לרוב. דברים אלו הובילו למיעוט הלומדים בספריו, כיום ידוע על ניסיון מחודש להוציא את ספריו לאור בליווי ביאור ועל-פי כתבי יד שונים.
במשך השנים נהוג היה לייחס לרי"ו את כתיבת "ספר אסור והיתר", אף שספר זה נכתב על ידי ר' יצחק מדורא.
[עריכה] מישרים
ספר מישרים נתחבר על ידי רי"ו משנת צ' עד שנת צ"ד. הספר עוסק בדיני ממונות. הספר נפוץ בין רבים מתלמידיו, וחולל תהודה רבה. הספר מהווה למעשה סיכום סוגיות הלכתיות שונות, ולעתים לא מוכרעת בו הלכה בצורה ברורה. הרבה מפסקיו מופיעים בבית יוסף. מהדורתו המקובלת, קשה לקריאה ואינה מפורשת, בקובץ תורני מוריה (שנה עשרים ואחת, גליון ג-ד, טבת תשנ"ז) התפרסם חלק מהספר ותוכנית עבודה להוצאה מחודשת ומפורשת של הספר.
[עריכה] תולדות אדם וחוה
ספרו האחרון של רי"ו. הספר עוסק בדיני איסור והיתר המעשיות והנוהגות באותו זמן, מגמה זו לכתוב ספר העוסק רק בהלכות הנוהגות בגלות היה נפוץ ומקובל, ומתבטא בייחוד אצל הרי"ף. הספר מחולק לתולדות אדם העוסקות בדינים השונים של האדם עד החתונה, ומחולק לעשרים ואחת נתיבים, ולחוה העוסק בדינים הנקשרים לחתונה (נתיב כב-כח). הספר עצמו יצא בכמה מהדורות (קושטנטינא, רעו; קאפוסט תקסח) אולם המהדורה הנפוצה היא מויניציאה שנת שי"ג, שיצאה בדפוסי צילום נוספים (תל אביב, תשך; תל אביב, תשל"ה). על הספר יצא אף ביאור שנות חיים (למברג, תרל"א) מהרב ראובן חיים קליין; ספר זה יצא בדפוס צילום על ידי מכון ירושלים בשנת תשמ"ה. כיום ידוע על ניסיון נוסף לפרש ולהוציא לאור ספר זה במהדורה טובה יותר.
[עריכה] רי"ו
בספרי הלכה נקרא המחבר וספריו בראשי-התיבות רי"ו. השערה אחת (מקבץ אור תורה) תלתה את סגנון ראשי-התיבות בעובדה שרבנו ירוחם חי בתקופתו של רבי ישעיה די טראני, שנקרא בקיצור רי"ר (רבי ישעיה הראשון, בימינו מוכר יותר הקיצור רי"ד כך מובא בעמוד השער של פסקי הרי"ד) ולא היה ניתן לקרוא בקיצור לרבי ירוחם בשם בעל שתי אותיות (שהרי ר"י יכול להיות גם קיצור של רבינו יונה ועוד) על כן כדי להבדיל ביניהם נכתב הקיצור עם האות הבאה בשם ירוחם(ו).
