כביש הצפון
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
כביש הצפון הינו כביש בצפון מדינת ישראל.
הכביש נסלל בשנת 1937 במסגרת הנסיונות לדכא את המרד הערבי הגדול. לאחר סלילת הכביש, נפרסה לאורך תוואי הכביש גדר שכונתה "גדר הצפון" (שהעבודה עליה הסתיימה ביולי 1938), גדר שהמשיכה לאחר מכן דרומה, מאזור מצודת כח אל הכנרת. מצידי הכביש הוצבו מצודות טגארט, המצויות כיום ביערה, שומרה, סאסא, אביבים ומצודת כח. 16 פילבוקסים הוצבו בצידי הכביש בין המצודות. בתקופת המנדט הבריטי לא היה המעבר בכביש חופשי, והצריך רשיון מיוחד. תוואי הכביש החל ליד הכפר באסה, כיום המושב בצת והעיירה שלומי, והסתיים בנקודה הסמוכה למצודת כח, תוך שהוא עובר בסמוך ליישובים הערבים הגדולים בסביבה. הכביש נסלל במרחק של מספר קילומטרים מן הגבול. גדר הצפון פורקה בשנת 1942, אך המצודות והפילבוקסים נותרו לאורך הכביש.
תוואי הכביש כיום מקביל ברובו לתוואי הכביש המנדטורי, אך הוא שונה ממנו במספר נקודות. הכביש עבר שיפוצים ושיפורים רבים. במספר מקומות בכביש מפנים שלטים ל"כביש הצפון הישן", לקטעים של קילומטרים ספורים העוברים במסלול צפוני מעט מזה של הכביש הראשי הסלול כיום, ושבים ומתחברים אליו.
"כביש הצפון" כיום מספרו 899, והוא מתחיל במזרח במפגש עם כביש 90 באזור מצודת כח, ומשם פונה מערבה, עד לצומת ישע. משם ממשיך הכביש מערבה עד לגבול ישראל עם לבנון, וממשיך לכיוון דרום מערב במקביל לגבול עד סמוך לברעם. הכביש מקיף מדרום את דוב"ב ואת הר גודרים וממשיך מערבה לכיוון נטועה עד לצומת חניתה, תוך מפגש עם כביש 89 באזור צומת חירם ליד סאסא. מצומת חניתה ממשיך הכביש מערבה למפגש עם כביש 4, באזור צומת בצת, בסמוך לחוף הים בין ראש הנקרה לאכזיב. במקומות מועטים מקביל הכביש לגבול שבין ישראל ללבנון, אך לרוב הוא מצוי במרחק של קילומטרים מועטים מן הגבול.
