כלבו שוקן
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
כלבו שוקן (בגרמנית Kaufhaus Schocken) הייתה רשת חנויות כלבו שהקים שלמה זלמן שוקן בגרמניה לפני מלחמת העולם השנייה. ב-1901 הרחיב שוקן את "בית-מסחר האחים אורי" בלייפציג, שהייתה שייכת למשפחה שאחיו שמעון התחתן בה, בכך שפתח חנות נוספת בצוויקאו. ב-1907 נרשם העסק בשם "י. שוקן ובניו" והתרחב כך שב-1930 כבר היו 20 סניפים והרשת הייתה רשת החנויות הרביעית בגודלה בגרמניה. אחרי מות אחיו ב-1929 היה שלמה שוקן הבעלים היחיד של הרשת.
החנויות המפורסמות ביותר של הרשת היו אלו שנבנו בנירנברג (1925-26), שטוטגרט (1926-28) וכֶּמְנִיץ (1927-30), כולן עבודות של האדריכל אריך מנדלסון. כל השלוש הן אבני-דרך בתולדות האדריכלות המודרנית.
אחרי עליית הנאצים לשלטון אולץ שוקן למכור את הרשת במחיר זעום לחברת "מרקור" במסגרת האריפיקציה של בתי העסק הגרמנים. אחרי המלחמה הוחזר לשוקן חלקו ברשת (51%) והוא מכר אותו לחברת מרקור, שעברה גלגולים שונים וכיום היא חלק מרשת בתי הכלבו קאופהוף.
החנות המפורסמת ביותר הייתה בשטוטגרט. היא נבנתה מבטון ולבנים והייתה דוגמה טובה לשילובה של אדריכלות מודרנית בקונטקסט עירוני. שם היא עמדה מול מגדל העיתון "טאגבלאט", גם הוא מבנה בסגנון הבינלאומי, כך שנוצר שם מתחם מרשים של אדריכלות מודרנית (בקרבת מקום עומד גם בית הולדתו של הפילוסוף הגל). במלחמה כמעט ולא ניזוק המבנה, אבל ב-1960 החליטה עיריית שטוטגרט להרוס אותו על אף מחאות ברחבי העולם, וכיום עומד במקומו סניף "קאופהוף". החנות בכמניץ עומדת עדיין על תילה.
