לאו השלישי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| לאו השלישי | ||||||||||||||||||
 |
||||||||||||||||||
|
- ערך זה עוסק באפיפיור לאו השלישי. לערך העוסק בקיסר ביזנטיון לאו השלישי, ראו לאו השלישי (קיסר).
לאו השלישי (נפטר ב-12 ביוני, 816) כיהן כאפיפיור בין 795 ו-816.
עיקר חשיבותו של לאו השלישי בהיסטוריה הכנסייתית טמונה ביחסיו עם קרל הגדול. קודמו של לאו, אדריאנוס הראשון, טיפח יחסים טובים בין הכס הקדוש לפרנקים. עם היבחרו לכס הקדוש (יום אחד בלבד לאחר מותו של אדריאנוס הראשון), הוא שלח לקרל הגדול את מפתחות קברו של פטרוס הקדוש ואת דגל רומא, כסוג של שבועת אמונים. קרל הגדול השיב, כי בכוחו להגן על הכנסייה, וכי על האפיפיור להתפלל לטובת צבאו ונצחונותיו.
לאו עלה לגדולה מרקע צנוע יחסית, דבר אשר עורר עליו עוינות מצד האצולה הרומאית, שראתה במשרת האפיפיור כשמורה למועמדים מקרבה. באפריל 799 הוא הותקף על-ידי כנופיה אשר ניסתה לעקור את עיניו ולחתוך את לשונו (חלק מן ההיסטוריונים סבורים שתוקפיו היו קרובי משפחה של אדריאנוס הראשון). לאחר מכן, הוא הודח באופן רשמי ונשלח למנזר. לאו הצליח להימלט מן המנזר ולהגיע לקרל הגדול, אשר לא הכיר בהדחה. מתנגדי לאו ברומא שלחו את נציגיהם לקרל הגדול, לשטוח את טיעוניהם. אלבינוס (אלקואין), יועצו של קרל הגדול, טען בפני קרל הגדול שאין סמכות ארצית שבכוחה לשפוט את האפיפיור ולפיכך לאו לווה חזרה לרומא.
קרל הגדול עמד בשערי רומא בשנת 800 וב-1 בדצמבר אותה שנה קיים שם ועידה עם נציגי שני הצדדים. לאו נשבע ב23 בדצמבר כי הוא נקי מכל חשד בבגידה, ומאשימיו הוגלו מן העיר. יומיים לאחר מכן, לאו הכתיר את קרל הגדול כ"קיסר הרומאים" (Augustus Romanorum) ולמעשה לקיסר האימפריה הרומית הקדושה, לאחר שהלה התפלל את מיסת חג המולד בקברו של פטרוס הקדוש. אירוע זה השפיע על מעורבותו של קרל הגדול בנושאים כנסייתיים, לא תמיד בהצלחה. מעורבותו זו של קרל הגדול בנושאי הכנסייה הייתה למורת רוחה של אירינה קיסרית ביזנטיון, אך כוחה הפוליטי הוחלש במידה ניכרת בכל מקרה.
| הקודם: אדריאנוס הראשון |
אפיפיורים | הבא: סטפנוס החמישי |
