לוטם (צמח)
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| לוטם (צמח) | |
|---|---|
 |
|
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | בעלי פרחים |
| מחלקה: | דו פסיגיים |
| סדרה: | חלמיתאים |
| משפחה: | לוטמיים |
| סוג: | לוטם |
| שם מדעי | |
 Cistus |
|
לוטם (Cistus) הוא שיח רב-שנתי הנפוץ ולעתים אף שולט בחבל הים תיכוני בישראל.
הלוטם גדל בעיקר על קרקע רנדזינה. הזרעים של הלוטם יכולים לשרוד במשך עשרות שנים במצב של תרדמת. כאשר פורצת שריפה, מוסר עיכוב הנביטה והזרעים נובטים בהמוניהם. במקומות בהם פרצה שריפה בחורש ים תיכוני, ניתן לראות צמיחה מאסיבית של שיחי לוטם בשנים שלאחר השריפה, ולעתים קרובות נוצרת גריגה הנשלטת על-ידי שיחי לוטם. עם התקדמות הטור הסוקצסיוני והיסגרות החורש, שיחי הלוטם מפנים את מקומם בהדרגה לטובת עצים שונים כמו אורן ירושלים. הזרעים של הלוטם יישארו בתרדמת בתוך בנק הזרעים שבקרקע החורש, עד שתפרוץ שוב שריפה והם שוב ינבטו בהמוניהם.
פרחי הלוטם עשירים באבקה ואינם מייצרים צוף. הם מבוקרים על-ידי חרקים רבים. אורך החיים של הפרחים קצר מאד, ועלי הכותרת נושרים זמן קצר יחסית ממועד פתיחתם. עם זאת, בכל שיח הפרחים נפתחים בזה אחר זה, וכך הפריחה נפרשת על-פני מספר חודשים.
בישראל נפוצים שני מינים של לוטם:
- לוטם מרווני (Cistus salviifolius), בעל עלים מחוספסים מאוד בצבע ירוק צהבהב, עלי כותרת לבנים וחלקים, הצלקת צמודה לשחלה, פרי קרח ופחוס.
- לוטם שעיר (Cistus creticus), בעל עלים ירוקים-אפורים, מחוספסים מעט, עלי כותרת ורודים ומקומטים, הצלקת נישאת על עמוד עלי, ופריו שעיר ומעוגל.
הפריחה היא בחודשים פברואר-יוני, כאשר הלוטם המרווני מקדים את הלוטם השעיר. על שורשי הלוטם ניתן לראות לעתים צמח טפיל, הוא רימונית הלוטם.
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה | ||
|---|---|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: לוטם |
