לקוטי שיחות
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לקוטי שיחות הינו שם של סידרת ספרים, המלקטת את שיחותיו של הרבי מלובביץ', ומסודרת לפי חגי ישראל ופרשות השבוע.
[עריכה] היסטוריה
בקרב חסידי חב"ד המושג "חזרה" מסמל את ישיבת החסידים, הנערכת לאחר נאומי האדמו"ר (בעיקר בפורומים המכונים "התוועדויות"), על מנת לחזור ולשנן את דברי רבם. מאז תחילת מנהיגותו של הרבי מלובביץ', החלו החסידים להעלות על כתב ואף להדפיס את דבריו של הרבי.
במשך השנים, היו החסידים נותנים לרבי את שיחותיו, על מנת להגיה ולוודאות שהדברים הובנו על ידם כראוי. ליקוטים אלו היו מופצים בין החסידים ברחבי העולם.
עם השנים, הפך ה'ליקוט' לחוברת שהופיעה כל שבוע, והתפרסמו בה שיחות הקשורות לפרשת השבוע. השיחות בחוברת לא היו שיחות עדכניות - בדרך כלל, חברי המערכת בחרו שיחות משנים קודמות, עיבדו אותם ונתנו אותם להגהה אל הרבי. חברי המערכת נקראו "מערכת אוצר החסידים".
השיחות נערכו על פי פרשיות השבוע ולא על פי נושאים, ולפיכך הם מקיפים מגוון רחב של הספרות היהודית: פרוש הדרך החדשה של הרבי בלימוד פירושו של רש"י על התורה, ביאורים בספרי הרמב"ם בתורת החסידות ובשאר מקצועות התורה.
חלק מהשיחות נכתבו כפי שנאמרו, ביידיש, וחלק מהם נכתבו בתרגום לעברית. בעלון שיחת השבוע עובדו שיחות רבות כאלו ופורסמו מחדש.
[עריכה] מבנה הספר
הסידרה כוללת 39 כרכים:
- ארבעת החלקים הראשונים: כוללים בעיקר דברי הגות ומחשבה, עם הוראות מעשיות לחיי היום יום. בחלקים אלו, קיים רק מאמר אחד לכל שבוע (למרות שלעתים הוא מורכב מדברים שנאמרו בהזדמנויות שונות). חלקים אלו נכתבו באידיש ספרותית יותר.
- חלקים ה-י ואילך, עוסקים גם בפלפולים בתלמוד או ברמב"ם. נכללו בחלקים אלו יותר ממאמר אחד לכל שבוע.
- חלקים י-יד נכתבו בלשון הקודש.
- חלקים טו-כט נכתבו ביידיש.
- חלקים ל-לט נכתבו בלשון הקודש.
בסיומו של רוב החלקים מופיע מדור "הוספות". במדור נכללות שיחות נוספות, וגם מכתבים הקשורים לפרשת השבוע (לפי המצוות המופיעות בפרשה). מכיוון שהספר ליקוטי שיחות הופיע לפני אגרות קודש, הייתה זו הפעם הראשונה שמכתביו של הרבי הופיעו בדפוס. בסידרה 39 כרכים.
