מד קרינה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מד קרינה (מונה גייגר) הוא מכשיר למדידת קרינה מייננת, ומונה את קצב פגיעת החלקיקים בו. מד קרינה יכול לאתר קרינת אלפא, ובטא ביעילות גבוהה, וגמא וקרני רנטגן ביעילות נמוכה. המכשיר לא מאתר מעבר נייטרונים.
החיישן במכשיר הוא שפופרת גייגר-מילר, שפופרת המכילה בעיקר גז אציל (בדרך כלל ארגון) ובמרכזה תייל הטעון חיובית בהפרש מתחים של עד כ-1000 וולט לעומת השפופרת. כאשר חלקיק (חלקיק טעון, או פוטון) נכנס לשפופרת ומוציא אלקטרון מהגז שבתוכה או מדפנותיה, האלקטרון האנרגטי גורם לשרשרת של יינון בגז האציל. המטען נאסף בתייל החיובי, וכאשר הוא זורם חזרה לדפנות, נרשם במערכת פולס שמעיד על האירוע. המכשיר מגביר את האות, מציג אותו למשתמש, וסופר את מספר הפולסים. בחלק מהמכשירים נעשה שימוש גם באות קולי כאינדיקציה לקליטת הפולס.