שיחה:מזרח ירושלים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מתוך הערך: "בשנת 1988 הכריזה ירדן כי היא מוותרת על כל תביעותיה לריבונות במזרח ירושלים" האומנם? או שמא ב1998? בברכה Shayakir 12:48, 24 נובמבר 2005 (UTC)
- ציטוט מאתר משרד החוץ:
"In 1988 King Hussein announced the disengagement of the West Bank from Jordan in the sphere of law and administration. In the same year the Palestine National Council of the PLO proclaimed the establishment of the State of Palestine with Jerusalem as its capital. The proclamation was recognized by many States. However, a mere proclamation, even if followed by recognition by a large number of States, is not sufficient for the establishment of a State, unless the four prerequisites for the existence of a State are present -- territory, population, effective government, and the ability to establish international relations." דרור 13:17, 24 נובמבר 2005 (UTC)
-
- אכן בנאום מפורסם בשנת 1988, כמה חודשים אחרי פרוץ האינתיפאדה (הראשונה), הודיע המלך חוסין על ניתוק הקשר בין ירדן לגדה המערבית. הדבר גורם עד היום צרות לא מעטות לתושבי הגדה ומזרח ירושלים שהיו אזרחים ירדנים, וכעת לא ברור מה אזרחותם. להלן הסברים לתיקונים שערכתי:
- שטח מזרח ירושלים אינו שנוי במחלוקת מבחינת גבולותיו. את הגבולות קבעה ישראל באופן חד-צדדי על פי שיקוליה. מה ששנוי במחלוקת (בין ישראל לשאר העולם, ובמיוחד בינה לבין הפלסטינים) הוא עצם זכותה לספח את השטח הזה לישראל.
- חשוב לציין כבר בפתיח, שהשטח כולל גם אזורים מדרום ומצפון לקו הירוק, וגם שכונות שלפני 1967 כלל לא נחשבו לחלק מירושלים ("ירושלים הירדנית" הייתה עיר קטנה למדי, קטנה בהרבה משטח "מזרח ירושלים").
- סיפוח הגדה לירדן הוכר רשמית ע"י שתי מדינות, אחת בריטניה, ואת השנייה אינני זוכר (מדינה במרכז אסיה אם אינני טועה).
- לא ידוע לי שירדן הכריזה על מזרח ירושלים כעל בירה שנייה. הכנסתי את המשפט הזה להערה נסתרת, ומי שימצא את האסמכתא לכך מוזמן לחזור ולגלות את המשפט.
- לא ידוע לי על כך שהשלטון הירדני אסר כניסת יהודים לאזור הכותל המערבי. הוא אסר על כניסת ישראלים, אולם יהודים בעלי דרכון זר יכלו להגיע למקום כתיירים (כמובן דרך מדינה שלישית ולא במעבר ישיר בין חלקי העיר).
- יהיה מוגזם לומר שמדינת ישראל מקיימת חופש פולחן מלא. הר הבית אינו נגיש באופן מלא לא ליהודים ולא למוסלמים. מידת הנגישות משתנה לפי מידת המתיחות הביטחונית.
- על אף הוויתור על הגדה ובכלל זה מזרח ירושלים משנת 1988, קיבלה ירדן "מעמד מיוחד" במקומות הקדושים בירשלים במסגרת הסכם השלום בין ירדן לישראל (1994). טיבו של מעמד זה לא לגמרי ברור, אם כי נוצרה תחרות בין המופתי של ירושלים הממונה ע"י ממשלת ירדן, לבין המופתי של ירושלים הממונה ע"י הרשות הפלסטינית (זה לא אותו אדם). Dror_K 22:41, 2 דצמבר 2005 (UTC)
