מחצית השקל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

ערך זה עוסק במצוות מחצית השקל. לערך העוסק בפירוש על "מגן אברהם", ראו מחצית השקל (ספר).

מחצית השקל הוא שמו של מס שכל יהודי, בתקופת המשכן והמקדש, היה צריך לשלם פעם בשנה. כספי מחצית השקל שימשו לקניית קורבנות הציבור השונים שהוקרבו על גבי המזבח באותה שנה.

[עריכה] מקור המצווה

המקור מן התורה, מופיע בפרשת כי תשא: "זה יתנו כל העובר על הפקודים מחצית השקל" (שמות ל', י"ג).

[עריכה] דיני המצווה

בא' באדר שבכל שנה היו מכריזים שצריך להביא את מחצית השקל. נשים פטורות מנתינת מחצית השקל. הכהנים, הצביעו על הסתירה בין הדין שקרבן מנחה המובא על ידי כהן איננו נאכל, והעובדה שקורבן העומר, הנקנה בדמי מחצית השקל נאכל, וביקשו לפטור את עצמם מתשלום מחצית השקל. חז"ל לא הסכימו עם פטור זה, בהצביעם על ההבדל בין קרבן ששותפיו כוללים כהנים, לבין קרבן ציבור, המהווה ישות בפני עצמו, אך מפני דרכי שלום, לא כפו את התשלום על כהנים שלא שילמו (משנה, שקלים פרק א', משנה ד').

[עריכה] קיץ המזבח

כספי מחצית השקל שימשו לקניית הקורבנות רק בשנה עבורה נגבו (המעבר בין השנים היה בא' בניסן). הכספים שנותרו מהשנה הקודמת שימשו לקניית קורבנות עולה שהוקרבו כאשר לא הייתה פעילות רבה במקדש, וזאת כדי שהמזבח לא יהיה נראה לא פעיל.

[עריכה] טעמי המצווה

מטרת נתינת השקלים הייתה לקניית הקרבנות הציבוריים, ועוד דברים שקשורים לעבודה בבית המקדש/במשכן. על ידי ספירת המטבעות, גם ניתן היה להעריך את מספר היהודים התורמים, ובכך להתחמק מהאיסור של ספירת בני ישראל.

[עריכה] בזמן הזה

מנהג עתיק הוא לתרום "זכר למחצית השקל" בכל שנה סמוך לפורים, אף לאחר חורבן הבית. אלא שבמקום שהכסף ילך להקדש, הוא ניתן בתור צדקה לעניים.

מנהגים שונים התפתחו לגבי נתינה זו:

יש הנותנים חצי מיחידת המטבע הבסיסית שבאותה מדינה (חצי ש"ח, חצי דולר, וכו').
יש הנותנים שלושה ממטבעות אלו- מכיוון שבפרשית מחצית השקל המילה "תרומה" מופיעה שלוש פעמים
יש הנותנים את השווי המוערך של חצי שקל תנכ"י.

גופים שונים, ביניהם מכון המקדש מוכרים, מטבעות מכסף בעלי אותו משקל של מטבע מחצית השקל. הרווחים ממכירת המטבעות על ידי מכון המקדשהולכים למטרות המכון, ובכך נתינה זו דומה למצוות נתינת מחצית השקל המקורית.