מידות הרחמים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מידות הרחמים, הידועות בכינוי י"ג מידות, הינן, לפי היהדות, "מידותיו" של הקב"ה.
מקורן של י"ג מידות הינו בחומש שמות:
| וַיַּעֲבֹר ה' עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא ה' ה' אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת: נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה לֹא יְנַקֶּה פֹּקֵד עֲוֹן אָבוֹת עַל בָּנִים וְעַל בְּנֵי בָנִים עַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים. | ||
| -- שמות, פרק ל"ד, פסוקים ו' ז'. | ||
פסוקים אלו נאמרו על ידי משה רבנו לאחר חטא העגל, בבקשתו שהאלהים יסלח לעם ישראל על החטא.
המסורת פירשה, כי בפסוקים אלו הוזכרו 13 מידות הרחמים של האל. ופירושים רבים ניתנו לחלוקה זו. החלוקה המקובלת היא:
1. ה'. 2. ה'. 3. אל. 4. רחום. 5. חנון. 6. ארך אפים. 7. ורב חסד. 8. ו(רב) אמת. 9. נוצר חסד לאלפים. 10. נושא עוון. 11. (נושא) [ו]פשע. 12. (נושא) [ו]חטאה. 13. ונקה.
את כפילות המילה "ה'" מסביר התלמוד בכך שה' אחד הוא הנהגתו לפני החטא, והשני הוא הנהגתו אחרי החטא. כמו כן, סיום מידות הרחמים במילה "ונקה", בהתעלם מהמשך הפסוק "לא ינקה", מתבסס על פרשנות התלמוד כי "מנקה הוא לשבים (בתשובה) ואינו מנקה לשאינם שבים". לפיכך סיום הפסוק מהמילים "לא ינקה הן כבר מידות שאינן של רחמים.
במסורת התקבל כי את מידות הרחמים מזכירים בתפילה בזמן שמבקשים לעורר את רחמיו של הקב"ה. נוהגים להזכיר אותן באמירת סליחות, ויש עדות הנוהגות להזכיר אותן בתפילת תחנון. על חשיבותן אפשר לעמוד מנוסח התפילה שנוהגים לומר כהקדמה לאמירתן:
- "אל, הורית לנו לומר שלוש עשרה, זכור לנו היום ברית שלוש עשרה. כמו שהודעת לענו מקדם(משה רבנו) וכן כתוב בתורתך"
