מילים אסקימואיות לשלג
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
 |
הערך נמצא בשלבי עריכה הנכם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו כדי למנוע התנגשויות עריכה. שימו לב! אם דף זה לא נערך במשך שבוע, רשאי כל ויקיפד להסיר את התבנית ולהמשיך לערוך אותו. |
אגדה אורבנית נפוצה טוענת שלאסקימואים יש מילים רבות לשלג, במספר גבוה בהרבה משפות אחרות. לעתים קרובות ננקט מספר של עשרות, מאות, ואפילו אלפי מילים שונות. התשובה האמיתית לשאלה "כמה מילים לשלג יש באסקימואית?" תלויה בהגדרת המושג אסקימואית (קיימות מספר שפות שונות), בהגדרת המושג שלג, ובצורת הספירה של מילים שונות בשפות שמבנה השפה שלהן שונה משלנו.
[עריכה] מקורה של הטענה
המקור הראשון שעוסק במילים אסקימואיות לשלג היא ההקדמה ל"ספר הכיס על אינדיאנים צפון-אמריקאיים", ספרו של הבלשן והאנתרופולוג פרנץ בועז, שיצא בשנת 1911. בועז מציין שלאסקימואים יש ארבע מילים שונות לשלג: אפוט ("שלג על הקרקע"), גאנה ("שלג נופל"), פיקסירפוק ("טפטוף שלג") וקימוקסוק ("פתית שלג"), בעוד שבאנגלית יש רק מילה אחת. כוונתו של בועז הייתה לקשר בין הבדלים בתרבות לבין הבדלים בשפה.
אדוארד ספיר ובנג'מין וורף טענו בהיפותזה שלהם שהשפה אותה אנו דוברים משקפת את צורת החשיבה שלנו, וגם משפיעה עליה. במאמר פופולרי בנושא משנת 1940, וורף ציין שבשפות אסקימואיות קיימות שבע מילים לשלג. כותבים שבאו אחריו ניפחו את המספר אף יותר. במאמר משנת 1978, נטען שקיימות 50 מילים שונות. במאמר המערכת של הניו יורק טיימס מיום 9 בפברואר 1984 המספר כבר הגיע למאה.
הרעיון שבאסקימואית קיימות מאות מילים לשלג, מילים יחודיות ומובחנות זו מזו, הוביל לתפישה שאסקימואים תופשים את השלג בצורה שונה מאנשים בתרבויות אחרות. למשל, כאשר יורד שלג אנשים מתרבויות אחרות רואים שלג, לעומת אסקימואים שרואים התגשמות של אחת מהמילים הרבות שלהם. תפיסות עממיות של וורף גורסות שלא רק שדוברי אסקימואית מבחינים בין סוגים שונים של שלג, אלא שהם אפילו לא יכולים להבין את הכנסת כל שבע המילים לאותה קטגוריה של "שלג". כביכול, עבורם כל מילה היא מושג שונה לחלוטין.
על פי תפישה זו, השפה מטילה על הדובר אותה תפישת עולם מסוימת - לא רק לאסקימואים, אלא לדוברי כל השפות. כחוקר מעמיק של תרבויות אינדיאניות, וורף עצמו החזיק בדעות מורכבות יותר.
[עריכה] המצב האמיתי
אין שפה אחת שיכולה להיקרא "אסקימואית". מספר תרבויות מכונות בשם "אסקימואיות", וקיימות מספר שפות שנכנסות תחת הקטגוריה של שפות אסקימואיות.
כמובן, סביר בהחלט שלשפות אסקימואיות יהיו מספר מילים נוספות לתיאור שלג, וזוהי בדיוק התאוריה של בועז. עובדה זו נובעת מכך שהם נתקלים בשלג יותר מתרבויות אחרות, בדיוק כמו שלאמנים יהיו יותר מילים כדי לתאר פרטים שונים במקצועם. במצב שבו האדם הפשוט יתאר את החומר שהוא רואה מולו כצבע, יקרא האמן לחומר "צבע שמן", "צבע אקרילי" או צבע מים". לא נובע מכאן ששני האנשים רואים דברים שונים, וכן לא נובע שהאמן לא יבין את הרעיון שקיים קשר בין צבע מים לצבע שמן.
