מיתולוגיה גאורגית
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
 |
ערך זה זקוק לעריכה, על מנת שיתאים לסגנון המקובל בוויקיפדיה. לצורך זה ייתכנו סיבות אחדות: פגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון הטעון שיפור או צורך בהגהה. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה שלו. |
המיתולוגיה הגאורגית נשתמרה בעיקר כאגדות עם פופולריות. רובן בסופו של דבר משתלבות עם האגדות הנוצריות. בנוסף, ישנה השפעה רבה של המיתולוגיה היוונית. במיוחד סיפור גיזת הזהב ומסע הארגונאוטים. המיתולוגיה הגאורגית מחולקת למיתולוגיות העמים היושבים בתוכה באזורים השונים. ישנן מיתולוגיות מצפון גאורגיה (אזור חבסורתי ופשבי), ישנה מיתולוגיה מגרלית וקולכית ואיבריאנית (ממלכת איבריה), אבחזיות, אוסטיות.
תוכן עניינים |
[עריכה] מיתולוגיה יוונית
סיפור גיזת הזהב המסופר במיתולוגיה היוונית מתרחש בתקופה בה היו שתי ממלכות גאורגיות: קולכיס וממלכת איבריה, כיום כרתלי. לשם הפליג יאסון על סיפון הספינה ארגו כדי להביא את גיזת הזהב, שהוצבה בחורשה תחת השגחתו של נחש ענק. מלך קולכיס לא שש להיפרד מהגיזה, והטיל על יאסון ואנשיו משימות קשות בהן עמדו בהצלחה בזכות אהבת מדיאה, בת המלך, ליאסון. למרות שאהבה זו הובילה בעיקר לאסונות, שכן היא בגדה באביה, רצחה את אחיה וכשיאסון עזבה הרגה את כלתו ואת בניה שלה, מדיאה הינה דמות פופולרית מאוד בגאורגיה ובחורות רבות נושאות את שמה. מאוחר יותר הסביר סטרבו, שבאזור אכן יש גיזת זהב, ומקורה בשיטה עתיקה לסינון עפרות הזהב מן הנחלים, שנעשתה בעזרת צמר כבשים (גיזה) ושיצרה גיזות מוזהבות.
[עריכה] בריאת העולם
בקוסמולוגיה הגיאורגית היקום מתחלק לשלוש:
- המרחב שמעל האדמה (העולם האלוהי). במרחב זה דרים האלים.
- מרחב האדמה (פני הארץ). במרחב זה נמצאים בני האנוש, החיות, הצמחים וכיוצא בזה.
- העולם שמתחת לאדמה (השאול). במרחב זה חיים הדמונים (השדים) והדרקונים.
ישנם שני גושי מים:
- המים האלוהיים הנמצאים במרחב שמעל האדמה.
- המים התת קרקעיים שנמצאים בשאול.
ישנם שני סוגי אש:
- האש השמיימית הנמצאת במרחב שמעל האדמה.
- אש השאול במרחב שמתחת לאדמה.
הגברים הם יצורים נשגבים והרואים ואילו הנשים דמוניות (שטניות), במקרים רבים מצוין במפורש שמדובר באלילה אישה. ועדיין חובה עליהם להתאחד ולהתחתן.
[עריכה] אלי הצייד במיתולוגיה הגאורגית
במערב גאורגיה, סבנתיה, בדרום ההר אלברוס, ראש האלים הוא בר שישטניסקי ber shishtniski "שליט ההרים השחורים" שחי בפסגות הגבוהות של הקווקז, ואחראי על כל היצורים הפראיים שנוצרו. הוא נעזר ב-4 עוזרים:
- טע'יס אנגלוזי – "המלאך של היער" אחראי על כל הטורפים שביער: שועלים, תנים, דובים והפנתר הקווקזי (אך לא על הזאב).
- האלילה דאלי – "שליטת היצורים בעלי הקרניים": צביים, איילות, תיש, כבשים פראיות, יעלים. היא האלילה החשובה ביותר מבין האלים הקשורים בצייד.
- האל אפסט – (apsat)צופה בעיקר בטרוטות שבנהר והבציפורים מגביהות העוף. את השילוב המוזר הזה אפשר להסביר בזה שאצל הגאורגים העתיקים, העיט קרוב למים כשם שהוא קרוב לשמים.
- גיאורגי - אל הזאבים. אל נעלה, על פי האמונה מקור הזאבים הוא הוא המקור ממנו באו בני האנוש.
[עריכה] כלבים
מספר ישויות אלוהיות גאורגיות החזיקו בכלבים. כך, במיוחד, הלוחם האטי (h'ati) בצפון הקווקז, שהיה בעליו של "כלב צייד" - "מצבר" (mts'ever), שהתלווה אליו במסעותיו. לתיאור הכלבים נלווה תיאור טפרים מדממים ושרשרות זהב בהן הם קשורים. הכלבים נזכרו גם ברשומותיו של סטרבו, וכן בשירו של המשורר ולריוס פלאקוס (Valerius Flaccus), בו הוא מתאר קבוצות כלבים קווקזיים שחורים הנלחמים לצד הלוחמים מהים הכספי וזוכים לחלקם בכבוד של המנצחים.
[עריכה] עופות דורסים
במיתולוגיה הגיאורגית נזכרים שלושה מיני ציפורי טרף. האחד דמיוני ושני הנותרים אמיתיים, אלו קשורים בהתייחסות לאש ולמים, לגיהנום ולארץ.
- פיניסקי (piniski) - עוף החול, העוף שבזקנתו אוסף עץ, יושב עליו, ומקיא עליו עד להצתתו אותו ושריפתו. מהאפר, יחד עם השפעת חום השמש, הופך לזחל, שגדל בסופו של דבר לאותו סוג ציפור. (קיים דמיון גם למיתולוגיה היוונית).
- וולטור (vultures) - עוף דורס, ניגודו של עוף החול.
- נשר - עומד במצב של שני הציפורים האחרים. על פי תאורו של סבא אורבליאני, הנשר נוחת מרום השמים לתחתית הנהר.
[עריכה] מיתולוגיה אוסטית
חוצאו (khutsanty khutsau) - "אל האלים", מקביל לאנכה (anc'a) במיתולוגיה האבחזית, ולמוריג (morige) במיתולוגיה הגיאורגית. אינו מתערב ישירות בענייני בני האנוש אלה מנווטם באמצעות האלים האחרים. סיפוריו מושפעים מהמיתולוגיות האינדו-אירניות.
אלים:
- וואטסילה (watsilla) - המקביל האוסטי לסט. אליאס - אל ההרוחות והרעמים של הגאורגים (בהרים נתפס התפקיד על ידי קופלה). וואטסילה כולל את הסיומת הנוצרית (-ילה). בעל חשיבות בהצלחת התוצרת החקלאית. חלקים מסיפורי הסערות האוסטיות נשתמרו גם בסיפור האגדה הנארטית על בטרז.
- בטרז (batraz) - חצי אל (הרעם). לידתו לא הייתה רגילה. אביו היה המטיס (hamyts), אחד מגדולי הנארטים, אישתו, אם בטרז, הייתה אישה-צפרדע, אותה נשא בכיסו. היא הייתה צאצא אלוהי.
- וואסטירדזי (wastyrdzhi) - הינו המקבילה האוסטית לסט. גיורגי, פטרון האנשים והנוסעים בדרכים, הדואג גם לסייחים ולפרי ההרבעה. תכונות אלו מתאימות לתיאור סט. גיורגי, במיוחד בקרב אנשי ההרים.
- קורדלגון (kurdagon) - רוחו של נפח. מופיע בעיקר באגדות, שאפשר לזהות אותן, באפוס הנארטי. כמו האל הקווקזי טלפסצ' (tlepsch), מחשל נשק מופלא לגיבורים. מקביל גם לפירע'ושה במיתולוגיה הגאורגית.
- דונביטר'ו' (donbyttyr) - אל המים.
- ספה (safa) - בורא הארץ.
[עריכה] סיפור המיתולוגיה בחבסורתי
האלים הגיעו לאדמת החבסורים, שנשלטה על ידי דויס, יצור מרושע שהשתמש בהם כבעבדים. עד שיום אחד פנו הם לאל הבכיר מוריג, וזה, שלח לארץ את בניו, האלים הלוחמים, קופלה וקביריה. (קביריה בגאורגית נציין את יום ראשון הקשור לשמש, בדומה לאנגלית, sunday. זוהי דוגמה לדימיון לנצרות, הגם שמדובר במיתוס עתיק יותר.) נערך קרב גדול בו הובס הדוויס, והאדמה הפכה לקדושה. לחבסורים היו כמה אלים שלעתים הופיעו על פני האדמה. אלים אלה יכולים לעבור בחופשיות בין הגיהנום, הארץ והעולם שמתחת לארץ. גודאני (gudani) הוא אחד מהם. עם בוא הנוצרים באים הוא נקשר לסט. ג'ורג'. הכנסיית החבסורים הינה המקום בו בני האל מופיעים על פני הארץ. הם בונים 'חטיס' - אזור קטן ומכוסה בו הם מניחים חפצים כפעמון, כפית, וכדומה. כך למשל כשהאל מגיע הוא יכול לצלצל בפעמון. החבסורים האמינו כי לחפצים אלה יש השפעה כלשהי, הם למשל יכלו להפוך אותם לדווים וכן הלאה.
[עריכה] דמויות נוספות
- אלי - יפהפיה פתיינית, אלת הנהר והעצים.
- אפי - אל הגשם והסופות בפנתאון האבחזי, לאישה אסור לבטא את שמו, אלא רק לקרוא לו 'האיש שלמעלה'.
- אמירני - גיבור מיתולוגי, בנם של דאלי והצייד דארג'לאני. בן דמותו של פרומתאוס מהמיתולוגיה היוונית.
- ארמזי - מלך האלים.
- באדורי - לוחם, בן האלים. אויב כל רוע.
- דבי - ענקים, בדרך כלל מרושעים.
- דיליס ווארסקלאבי (כוכב הבוקר) - אלת החורף, המשרתת של תמר.
- גאטס וגאאם - אלים רשמיים בפנתאון האיבריאני שנוסד על ידי פרנאוואז ה-1.
- יע'סארי - גיבור מיתולוגי, בנו של מוריג, וחבר קרוב של באדורי.
- קופלה - גיבור מיתולוגי, לוחם רב עוצמה (קשת), ומשמיד שדים.
- למרה או למריה - בפנתאון הסוואני, אלילת הנשים והפרות, מכונה "עין הארץ" (כדור הארץ). שינוי שמה מלמרה ללמריה הוא תוצר השפעת הנצרות (מריה).
- לאוכותניה (האלילה הלבנה) - שמה היווני של אלילת הים הגאורגית (קולחתי).
- מוריג - בורא. אדון השמים, יושב בכס מלכות מזהב.
- חושה (Xoša, ɣērbet, xosha) - "האל הגדול", ראש הפנתאון הסוואני.
- כאג'י - הכאג'ים הינם שדים ממלכת הכאג'טי (הכאג'אווטי) - העולם התחתון שמתחת לאדמה.
- מזהע'אלה (אשת השמש) - אלילת השמש, משמשת כפטרון לגידול ענבים. מאוחר יותר מזוהה עם סט. ברברה (ברברה, ברבל, בגאורגיה).
- פירע'ושה - נפח, זה שמכין את חיצו של קופלה.
- קורצ'ה (Q’ursha) בעברית: אוזן שחורה - כלבו הנאמן של אמירני.
- תמר - בן האלים, רוכב על נחש, מזוהה עם למרה.
- סאמדזימרי - (בתרגום: "עוטה המחרוזת") (Samdzimari), פתיינית, שיער זהוב, נסיכה מקושטת בתכשיטים, השולטת במרחב פראי. ידועה בפיתוי הגברים בכך שהיא מבטיחה להם תמורה. (רוב התכונות מזוהות גם עם דאלי. מולדתה של הסאמדזימרה היא ממלכת הכאג'טי של הכאג'ים.
- גיאורגי (או תתרי גיאורגי - גיאורגי הלבן) - דמות פופולרית במיתולוגיה הגאורגית. היה לוחם ואל הירח. מאוחר יותר הפך לאחד מהשמות של סט. גיורגי. (צמינדה גאורגי = גיורגי הנקי) בהרי גאורגיה המזרחים.(Georgian Giorgi/Givargi, Svan ǰgərǣg, Mingrelian ǰgege, Abxaz A-erg, Ossetic Was-tyrdji)
- זאדני - אליל הפוריות בפנתאון הרישמי של האיברים. נוסד על ידי פרנאוואז ה-1.
[עריכה] מקורות
- Georgia: In the Mountains of Poetry By Peter Nasmyth
- American, African, and Old European Mythologies By Yves Bonnefoy pp. 254-265
