מסע לואיס וקלארק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מסע לואיס וקלארק (1804-1806) היה המסע היבשתי הראשון של ארצות הברית לחוף האוקיינוס השקט וחזרה. הובילו את המסע סרן מריוותר לואיס וסגן משנה ויליאם קלארק, מצבא ארצות הברית.

[עריכה] הצהרת משימה

	"מטרת המשימה שלכם הינה לחקור את הנהר מיזורי וזרמיו העיקריים, כוון, על ידי מסלולו וקשריו עם מימי האוקיינוס השקט, עשוי לשמש התחבורה המימי הישיר ומעשי ביותר לרוחב היבשת לצורכי מסחר"
-- תומס ג'פרסון

[עריכה] המסע

לואיס וקלארק ערכו מסע בן 13,000 קילומטר במשך עשרים ושמונה חודשים. מספר שבועות לאחר רכישת לואיזיאנה, נשיא ארצות הברית תומס ג'פרסון, שתמך בהתפשטות מערבה, הורה לקונגרס של ארצות הברית להקציב 2,500 דולר על מנת "לשלוח קצינים נבונים וכעשרה עד שנים עשר גברים, לחקור אפילו עד האוקיינוס המערבי". על הצוות המסע הוטל לחקור את הבוטניקה, השבטים אינדיאנים, הגאולוגיה, ובעלי חיים של האזור. המסע לא היה הראשון לחצות את צפון אמריקה - עשור קודם לכך עשה זאת אלכסנדר מקנזי.

[עריכה] לקריאה נוספת

• ארנון גוטפלד, שערים לחוויה האמריקנית, הוצאת רמות - אוניברסיטת תל אביב