מערת הנביאים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מערת קבורה המצויה במרומי הר הזיתים מדרום לכביש אל מלון שבע הקשתות (אינטרקונטיננטל), אשר לפי המסורת קבורים בה הנביאים חגי, זכריה ומלאכי. אל המערה המצויה בחצר של שני בתים פרטיים יורדות מדרגות חצובות בסלע המובילות אל חדר עגול גהה תיקרה אשר בתיקרתו פתח אשר דרכו חודר אור-יום למערה. מבנה המערה בנוי משתי מערות בצורת חצאי מעגל זה לפנים מזה. בקרקע הקיר של המעגל החיצוני מצויים כעשרים ושישה כוכים בהם הוטמנו ארונות קבורה (סרקופאגים). כמו כן במרכז מחצית המעגל החיצונית מצוי חדרון ובו כוכי קבורה נוספים.
על-אף המסורת, סבורים הארכיאולוגים כי המערה שימשה מקום קבורה לעולי-רגל מהמאה הרביעית - חמישית לספירת הנוצרים שבאו לירושלים ומתו בה. במערה מספר כתובות בשפה היוונית.
המסורות היהודיות על המערה הינן מסוף ימי הביניים. על המערה מספרים רבי עובדיה מברטנורה, רבי משה באסולה, הקראי שמואל בן דוד ועוד.
הנוצרים זיהו את הקברים עם קברי הנביאים המוזכרים בברית החדשה בבשורה על-פי מתי פרק כג, פסוק כט : "אוי לכם סופרים ופרושים חנפים, כי בניתם אתם את קברי הנביאים ותפארו את קבורות הצדיקים"
בסוף המאה התשע עשרה התחולל בירושלים מאבק משפטי בין הכנסייה הרוסית לבין הקהילה היהודית בעיר על הזכות לרכוש את מערת הנביאים. בסופו של דבר עברה המערה לידי הכנסייה הרוסית אך זאת הבטיחה שלא לשים במערה צלב וכדומה וכן שהמערה תהיה פתוחה לתפילה לבני כל הדתות.
