שיחה:מעשיות האחים גרים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אני עוד מעט אכתוב ערך זה, אל דאגה.

אלון 18:34, 19 דצמ' 2003 (UTC)

[עריכה] סמלים במעשיה - האם מקומם פה?

לפי דעתי (ודעת כמה מחברינו המלומדים במזנון) מקומה של הפסקה "סמלים במעשיה" אינו בויקיפדיה אלא בפקולטה למדעי הרוח, בפרט שמדובר בעבודה אקדמית אנונימית ולא מקור רציני יותר. אם לא תהייה לכך התנגדות אסיר את הפיסקה בימים הקרובים. Johnny Zoo 13:44, 13 מרץ 2006 (UTC)

אני עם ג'וני זו בעניין זה, מכמה סיבות:

1. הניתוח מקוטע ושטחי למדי. ייתכן והיה מקום לקטע ממחקר, אך לא מעבודה אוניברסיטאית סתם. ניתוח ראוי צריך להתבצע מול מגוון של מקורות ומול האגדה בנוסחה המקורי, בגרמנית.
2. הניתוח מפוקפק או, במקרה הטוב, שנוי במחלוקת. אופן הפירוש הפסיכואנליטי הוא רק שיטת פירוש אחת ולא ראוי להציגה כבלבדית, במיוחד לאור אופיה השנוי במחלוקת של הפסיכואנליזה, שרבים רואים בה פסבדו-מדע.
3. הניתוח מקומו ב"אגדה" או אפרופו אגדה ספציפית זו, לא כאן. האחים גרים לא בראו את האגדות, רק ליקטו אותן. רלף פון שוונץ 21:25, 13 מרץ 2006 (UTC)

[עריכה] סמלים במעשיה

^{פיסקה זו הועברה מהערך לדף השיחה (ראו דיון).}

במעשיות השונות ישנם סמלים שונים, שלמעשה עלולים לבטא דברים השונים מהמשמעות הפשוטה שלהם. בפיסקה הבאה מוצג ניתוח פסיכולוגי אפשרי לסמלים השונים במעשיה "שלושה גמדים ביער".

"קחי את המגף הזה.. ושפכי פנימה מים, אם יישארו המים במגף אקח לי שוב אישה.."

• ניסוי הנעל: כיוון שהאב מתקשה להחליט החלטה חשובה שכזו הוא משאיר אותה בידי הגורל וזאת על ידי ניסוי שתעשה הבת בנעל. בפולקלור עמי העולם הנעל קשורה באופן סמלי באקט הנישואין, מכאן שייתכן והנעל מעוררת באופן סמלי את הקונפליקט האדיפאלי. האגדה מציגה קונפליקט זה תוך תיאור מצב בו אישה זדונית מפריעה לדו קיום המאושר בין הילדה לבין אביה. האם המתוארת בסיפור הינה האם האמיתית אשר הילדה משליכה עליה תפקיד של אם חורגת רעה, דבר הנובע מרצונה להעלים את האם העומדת בינה לבין אהבת אביה.

"פעם בחורף כשהכול היה קפוא והר וגיא כוסו שלג, הכינה האישה שמלה מנייר, קראה לנערה ואמרה: 'הנה לבשי את השמלה הזאת, צאי אל היער והביאי לי סלסלה מלא תותים, אני מתאווה להם".

• התותים: לפי פרום, דברי מאכל ומשקה הפכו לנושאים רומנטיים מושאלים בתחום המאווים הארוטיים. המראה האדום והרענן של התותים מבטא ארוטיקה ותביעה לסיפוק. האם החורגת מבקשת סל מלא תותים, דבר המסמל חסך רגשי עמוק ותאווה עצומה. אומנם כפי שמתואר בסיפור האם היא זו המתאווה לתותים, אך החסך הרגשי והצורך באהבת הגבר היא של הבת עם אביה, המעשייה מטיבה להסתיר את הרגשות האדיפאליים של הילדה מתוך ידיעה כי המסר מופנה לתת המודע שלה.
• השלג: הטבע הקר והקשוח מבטא את לב האם החורגת, הניגוד שבין האדמה הקפואה והקשוחה ובין המראה הרענן של התותים מבטא את הטלטול שבין החסך הרגשי לבין הצורך למלא אותו. מאווים ארוטיים שאינם באים על סיפוקם, עשויים להביא את האדם למעשים סדיסטיים שעיקרם נקמה על הקיפוח הרגשי.
• השמלה מנייר: מבטאת את כל המהויות האנטי אימהיות של האם החורגת והיא מעין ייצוג מטאפורי שלילי של אימהות - היא איננה מחממת אינה מגוננת ואינה מייפה. האם החורגת מלבישה את הנערה בשמלה מנייר ושולחת אותה אל הקור במטרה ברורה לקרב אותה אל מותה. בניגוד לכך מציגה האם החורגת התנהגות אימהית לתפארת כאשר בתה האמיתית מבקשת לצאת אל היער, והיא מלבישה אותה במעיל פרווה מפואר אשר מבטא את החום ההגנה והטיפוח של אם כלפיי בתה. מבחינה פסיכולוגית סיטואציה זו מביעה את חרדת הפרידה, הפחד מפניי נטישה והפחד מפניי רעב, חרדות קיום המתעוררות בתת המודע של הילד. מעשייה זו פונה אל הבלתי מודע, ממחישה את פחדיו, מקלה עליהם ומקנה לו את העידוד וההנחיה הדרושים לו.
• היער: אופיו הקמאי של היער קושר את סמלו עם הלא מודע האנושי, חדירה לתוך עולם אחר.

"כאשר הגיעה אל היער ראתה בית קטן ומתוכו הציצו שלושה גמדים".

• הגמדים: אנשים קטנים המסמלים את אלו אשר שבויים לנצח ברמה הטרום אדיפאלית. לגמדים אין הורים הם אינם מתחתנים ואין להם ילדים. מצבם מהווה ניגוד למצבה של הנערה שהוא יציאה מהבית להשגת עצמאות ובכך מבליט את ההתפתחויות החשובות המתחוללות בנפשה. המעבר לעצמאות מותנה ביכולתה של הילדה להשתחרר מן המבט האגוצנטרי לכן כאשר מבקשים ממנה הגמדים לחלוק עימם את מזונה ולטאטא את פתח דלתם זהו מבחן הניסיון במעבר לעצמאות אותו היא עוברת בהצלחה. הנערה למדה לשלוט במידת מה בדחפיי האיד שלה ולהעמידם בכפיפות לדרישות הסופר אגו.
• הקרפדות: מייצגות את החלק הקמאי ביותר שבאדם – האיד. האיד הוא חלק באישיות האדם הקיים לפניי האגו והסופר אגו והן מסמלות את מצב הווייתנו הנמוך, הפרימיטיבי והמוקדם ביותר. אחד מן העונשים אותם הטילו הגמדים על הנערה הרעה הוא קרפדות הקופצות מפיה בכל פעם שהיא מדברת, עונש זה בא כתוצאה מהתנהגות נרקיסיסטית של ילדה שטרם למדה לשלוט בדחפיי האיד.
• הנישואים למלך: בעקבות כשלון בתה האמיתית גובר זעמה של האם החורגת והיא מטילה עליה משימה נוספת קשה ואכזרית. בעוד הנערה הטובה מצייתת לפקודות אמה החורגת פוגש אותה מלך ולוקח אותה להיות לו לאישה בעקבות יופייה הרב. הפיכתה של הנערה המסכנה למלכה ניתנת למספר פרשנויות:

1. איחודה עם המלך מסמל את האינטגרציה של ההיבטים הנפרדים באישיותה, ובלשון הפסיכואנליזה, האיד, האגו והסופר אגו.
2. הזכייה בממלכה באמצעות איחוד באהבה ובנישואים מסמלים את פתרונם המושלם של הקשיים האדיפאליים כמו גם את השגתה של עצמאות אמיתית.
3. ההשפלה והעינוי אותם עוברת הנערה מקלים על האשמה האדיפאלית ומובילים אותה היישר לזרועות אהבתו של גבר אחר המשחרר אותה מן הקונפליקט.

• האווזה: אדם ההופך לבעל חיים מסמל את שליטתו של האיד, את הטבע החייתי שבאדם. עד להגשמת אינטגרציה מלאה של האישיות, חי האיד שלנו (לחצנו החושניים, טבענו החייתי) בדוחק עם האגו (ההיגיון). מכאן שלמרות נישואיה למלך אשר מסמלים את האינטגרציה של האישיות, אין הדבר נעשה בצורה מושלמת, עדיין קיימים בנפשה של הנערה קונפליקטים בין האיד לאגו ואלו לא יבואו על פתרונם עד מותה של הנערה הרעה המסמלת את שליטתו של האיד. אך הנערה לא נשארת אווזה לאורך זמן שכן היא כבר עברה מסע ארוך ומייגע ונמצאת לקראת סיומו. המלך מחזיר אותה לחיים בצורתה האנושית והנערה הרעה מוצאת להורג ובכך תם המסע, תם הקונפליקט והושגה אינטגרציה מושלמת של האישיות.

[עריכה] מקורות לפסקה העוסקת בסמלים

1. "אלימות בעולם קסום", מחקר באופייה האלים של המעשייה הנשית לילדים, דינה שטרן, הוצאת אוניברסיטת בר אילן, תשמ"ו 1986
2. "האחים גרים מעשיות האוסף השלם" ספרית פועלים, הוצאת הקיבוץ הארצי השומר הצעיר/ מהדורה חמישית 2000.
3. "כתבי זיגמונד פרויד כרך שלישי, מסות נבחרות ב'"/ הרומאן המשפחתי של הנאורוטיקנים, הוצאת דביר תל אביב 1967.
4. "צורות ותכנים בסיפור העממי", ד"ר דב נוי/ירושליים תש"ל.
5. "קסמן של אגדות ותרומתן להתפתחותו הנפשית של הילד", ברונו בטלהיים, הוצאת ספרים רשפים/ 1980.