Static Wikipedia February 2008 (no images)

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - bcl - be - be_x_old - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - co - cr - crh - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dsb - dv - dz - ee - el - eml - en - eo - es - et - eu - ext - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gan - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - hak - haw - he - hi - hif - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kaa - kab - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mdf - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - mt - mus - my - myv - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - quality - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - rw - sa - sah - sc - scn - sco - sd - se - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sr - srn - ss - st - stq - su - sv - sw - szl - ta - te - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu

Web Analytics
Cookie Policy Terms and Conditions מפלי ויקטוריה - ויקיפדיה

מפלי ויקטוריה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מפלי ויקטוריה
מפלי ויקטוריה

מפלי ויקטוריהאנגלית: Victoria Falls) נחשבים בין המפלים המרשימים ביותר בעולם. המפלים ממוקמים בנהר זמבזי, על הגבול בין זמביה לזימבבואה. רוחבם של המפלים 1.7 ק"מ וגובהם 108 מטרים.

המפלים התגלו לחוקרים האירופאים על ידי מגלה הארצות הסקוטי דייוויד ליוינגסטון בשנת 1855, והם קרויים על שם המלכה ויקטוריה (אף ששמם המקומי הוא "מוסי אואה טוניה" - "העשן הרועם"). המפלים מהווים חלק משני פארקים לאומיים: הפארק הלאומי מוסי אואה טוניה שבזמביה והפארק הלאומי מפלי ויקטוריה שבזימבבואה.

המפלים מהווים אחד מאתרי התיירות העיקריים של אפריקה הדרומית, והם אתר מורשת עולמית של אונסקו.

תוכן עניינים

[עריכה] גילוי המפלים

התושבים הראשונים של אזור המפלים היו אנשי ערבה משבטי חויסאן שנהגו לצוד באזור זה. מאוחר יותר התיישבו במקום אנשי טוקאליאל שקראו למפלים בשם "שונגווה". אנשי הנדבלה שהתיישבו במקום מאוחר יותר קראו להם "אמאנזה תונקאיו" ואנשי המאקולולו קראו למפלים בשם "מוסי אואה טוניה" - "העשן שעושה רעמים".

האירופאי הראשון שגילה את המפלים היה דייוויד ליוינגסטון שהגיע אליהם ב-17 בנובמבר, 1855, בעת מסע הגילויים שלו שנמשך בין 1852 - 1856 ובמסגרתו הגיע מנהר זמבזי העליון עד למוצא הנהר. ליוויגנסטון הגיע אל המפלים בסירה, ועבר לידי אי הקרוי על שמו "אי ליוינגסטון". המפלים הרשימו אותו יותר ממפלי נגוניי במעלה הנהר ועל כן קרא להם על שם המלכה ויקטוריה. ליוינגסטון כתב ביומנו: "אף אחד לא יכול לדמיין יופי זה, בהשוואה לכל מה שניתן לראות באנגליה. יופי זה לא נגלה קודם לכן לעניים אירופאיות; אולם אין לי ספק שמראה יפה זה נצפה על ידי המלאכים במעופם".

בשנת 1860 שב ליוינגסטון לאזור המפלים וחקר אותו עם מגלה הארצות ג'ון קירק.

[עריכה] מפלי ויקטוריה: נתונים

תמונת לווין המראה את נהר הזמבזי הרחב נעשה צר בהיכנסו אל התהום. ניתן לראות את התהום המזגזגת במורד הנהר
תמונת לווין המראה את נהר הזמבזי הרחב נעשה צר בהיכנסו אל התהום. ניתן לראות את התהום המזגזגת במורד הנהר

מפלי ויקטוריה מצויים באמצע מסלולו של נהר זמבזי, במיקום: 17°55′1″ דרום, 25°51′0″ מזרח. המפלים נוצרים כאשר הנהר נופל לתוך תהום צרה שרוחבה 120 מטרים. במשך השנים השחיקה הגוברת של המפלים מביאה להתקדמות המפלים במעלה הנהר, ובשל האיים בנהר מוסטים המפלים בכיוונים שונים, ומורד הנהר נע למעשה ב"זיג-זג" שנוצר על ידי המפל.

המפלים רחבים ביותר - רוחבם 1.7 קילומטרים, וגובה המפל משתנה בין 80 מטרים בצדדיו ל- 108 מטרים במרכז. גובה המפלים כפול מגובה מפלי הניאגרה. בשל הגובה, נתזי המים יוצרים ענן נתזים שגובהו 1.6 קילומטרים; ניתן לראות ענן זה במרחק של 40 קילומטרים מהמפלים.

המפלים מחולקים למעשה לשלושה מפלים בשל איים קטנים המצויים בין המפלים. האיים הם: האי באורקה (שרוחבו 300 מטרים) והאי ליווינגסטון (שרוחבו 530 מטרים) . בין הגדה הימנית לאי באורקה יש מפל שרוחבו 35 מטרים, בין האיים מפל שרוחבו 460 מטרים (המפל המרכזי) ולאחר מכן בין האי ליווינגסטון לגדה השמאלית מפל נוסף שרוחבו כ-300 מטרים.

[עריכה] מורד הנהר

המפלים נופלים לתוך תהום צרה שרוחבה כ- 30 מטרים ולאחריה לסדרה של תהומות שאורכם כ-80 קילומטרים. התהומות נוצרו על ידי התקדמות המפל במעלה הנהר, בשל השחיקה.

[עריכה] שינויים בהיקף הזרימה

בעונה הגשומה נופלים במפלים 9,100 מטר מעוקב מים בשנייה. בעונה היבשה זורמים במפלים 350 מטר מעוקב מים בשנייה בלבד.

[עריכה] גשר הרכבת

ערך מורחב – גשר מפלי ויקטוריה

במורד הנהר, מייד לאחר שפך המפל, נבנה אחד מחמשת הגשרים המצויים על נהר זמבזי. הגשר הושלם באפריל 1905, והיה במקורו חלק מקו הרכבת קהיר קייפטאון. אורך הגשר 250 מטרים, כאשר אורך הקשת המרכזית שלו 150 מטרים. גובה הגשר מעל פני הים - 125 מטרים.

[עריכה] תיירות

המפלים בסוף העונה היבשה (ספטמבר 2003).
המפלים בסוף העונה היבשה (ספטמבר 2003).

לפני הקמת הרכבת היו מבקרים מעטים במפלים; אולם לאחר הקמת הרכבת בשנת 1905, הפכו המפלים לאתר תיירותי מרכזי באפריקה. עם תום השלטון הבריטי הקולוניאלי וקבלת עצמאות של זמביה וזימבבואה בשנות ה-60 של המאה ה-20, פחת מספר המבקרים בשל לוחמת הגרילה והטרור באזור.

בשנות ה-80 החלה שוב עלייה בהיקף התיירות, ובשנות ה-90 ביקרו במפלים כ-300,000 תיירים מדי שנה.

מרבית התיירים מבקרים במפלים בצד הזמבי, בשל המצב הפוליטי הרגיש והמשבר הכלכלי הקשה הפוקד את זימבבואה מאז עליית רוברט מוגאבה לשלטון.

אחת האטרקציות הידועות ביותר שיש לנהר הזמבזי היא הראפטינג. הזמבזי נחשב לאחד הנהרות המאתגרים ביותר ומסווג כרמת קושי 5 (מקסימלית).

[עריכה] פארק לאומי

שני קרנפים בפארק הלאומי מוסי אואה טוניה
שני קרנפים בפארק הלאומי מוסי אואה טוניה

.

המפלים מצויים בשני פארקים לאומיים - האחד בזמביה והשני בזימבבואה. שני הפארקים קטנים בשטחים (66 קמ"ר ו-22 קמ"ר בהתאמה) אולם יש בהם בעלי חיים רבים (בעיקר פילים, תאואים אפריקאיים היפופוטמים וג'ירפות).

[עריכה] קישורים חיצוניים

Static Wikipedia 2008 (no images)

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - bcl - be - be_x_old - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - co - cr - crh - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dsb - dv - dz - ee - el - eml - en - eo - es - et - eu - ext - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gan - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - hak - haw - he - hi - hif - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kaa - kab - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mdf - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - mt - mus - my - myv - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - quality - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - rw - sa - sah - sc - scn - sco - sd - se - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sr - srn - ss - st - stq - su - sv - sw - szl - ta - te - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu -

Static Wikipedia 2007 (no images)

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - bcl - be - be_x_old - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - co - cr - crh - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dsb - dv - dz - ee - el - eml - en - eo - es - et - eu - ext - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gan - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - hak - haw - he - hi - hif - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kaa - kab - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mdf - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - mt - mus - my - myv - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - quality - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - rw - sa - sah - sc - scn - sco - sd - se - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sr - srn - ss - st - stq - su - sv - sw - szl - ta - te - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu -

Static Wikipedia 2006 (no images)

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - bcl - be - be_x_old - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - co - cr - crh - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dsb - dv - dz - ee - el - eml - eo - es - et - eu - ext - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gan - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - hak - haw - he - hi - hif - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kaa - kab - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mdf - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - mt - mus - my - myv - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - quality - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - rw - sa - sah - sc - scn - sco - sd - se - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sr - srn - ss - st - stq - su - sv - sw - szl - ta - te - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu