מקורות ההשפעה של המדריך
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מקורות ההשפעה של המדריך מתארים שישה עקרונות בהם משתמש המדריך על מנת ליצור הנעה בקרב החניכים. עקרונות אלה באים לידי ביטוי בדרכי השכנוע של המדריך ובהתנהגותו מול הקבוצה והיחידים בה. בחירה בשימוש במקור השפעה מסוים יצור דיאלוג מתאים בין המדריך והחניכים. מקורות ההשפעה של המדריך מוכרים גם כ"מקורות הכוח של המדריך", "של המפקד" או "של המנהיג" וכדומה.
תוכן עניינים |
[עריכה] מקורות ההשפעה ותאוריית המוסר של קולברג
תאוריית המוסר של קולברג מייחסת לשלבי התפתחות שונים סוגים שונים של מוסריות. מקורות ההשפעה של המדריך מותאמות לרמות המוסריות השונות. לפיכך, לכאורה, נדרש המדריך להתאים בין מקור ההשפעה לשלב ההתפתחותי בו נמצא החניך, ולחניך יכולת משתנה להיענות למקור השפעה בהתאם לרמת ההתפתחות המוסרית שלו. עם זאת, כיוון שבמציאות שלבי ההתפתחות אינם חד משמעיים (אין מעבר חד וברור בין שלב אחד לאחר), ייתכן מצב בו מספר מקורות השפעה יתאימו לחניך מסוים.
[עריכה] שימוש במקורות ההשפעה
מקורות ההשפעה בהם יבחר המדריך להשתמש תלויות לא רק ברמת ההתמחות של החניך, אלא גם בסגנון ההדרכה של המדריך. ניתן להבחין בסגנונות הדרכה שונים ולאפיין אותם באמצעות מקורות ההשפעה. הבחירה בין מקורות ההשפעה מושפעת כמובן גם מהמקרה, המטרה, הזמן הנדרש להשגת המטרה והערך של הגשמת המטרה. באופן זה, מדריך שנדרש לשמור על בטחון חניכיו במהלך טיול על מצוק מסוכן יבחר בהסבר מפורט על הסכנה (מקור המומחיות) לפני הטיול עצמו, אך במהלכו יבחר בהטלת סנקציה על חניך לא ממושמע (מקור העונש). לפיכך, אף על פי שיש לכל מדריך סגנון הדרכה אישי, ואף על פי שניתן לאפיין כל חניך בשלב התפתחות מוסרית אחרת, על המדריך לדעת לנתב בין מקורות ההשפעה ולהתאימם למצב.
[עריכה] מקורות ההשפעה
[עריכה] מקור העונש ומקור השכר
הרמה הקדם מוסרית מאופיינת בשני סוגי מוסריות: מוסריות הנשענת על עונש וציות לבעלי סמכות, ולצידה מוסריות הדוניסטית, שמטרתה סיפוק צרכיו של היחיד. משני סוגי המוסריות נובעים שני מקורות השפעה מתאימים: מקור העונש ומקור השכר.
מקור העונש מתבטא ביצירת הנעה לפעולה באמצעות איום בעונש והפעלת העונש במידה ולא נוצרה ההנעה המתאימה. לדוגמה, "אם הסניף לא יהיה נקי עד 19:00 לא תהיה פעולה הערב." או "בלי תשלום דמי חבר אתה לא תכנס לפעולה הבאה ולזו שאחריה." מקור העונש מעביר מסר חד משמעי ומביא לתגובה מהירה מצד החניכים. בנוסף, הוא מקנה למדריך תדמית של בעל כוח. יתרונו הגדול של מקור העונש הוא עדיפותו במצבי לחץ כשנדרש ביצוע מהיר של הפעולה. מאידך, מקור העונש יוצר ריחוק ורתיעה מצד החניכים ולכן בטווח הארוך הוא פוגע בהנעה שלהם. משמעותו הערכית של מקור העונש הוא עשייה מתוך פחד ולא מתוך הבנה והפנמה של ערכים. אי ביצוע העונש יגרום לרוב לפגיעה בתדמיתו של המדריך.
מקור השכר מתבטא ביצירת הנעה לפעולה באמצעות הבטחת פרס במידה והחניך יפעל על פי רצון המדריך. לדוגמה, "אם הסניף יהיה נקי עד 19:00 נאכל בערב אבטיח." או "אם תתנהגו יפה במסע, אתם תהיו הראשונים שיעלו על האבובים." מקור השכר יוצר גם הוא תגובה מהירה, והא גם יוצר עשייה מתוך רצון ולא פחד. הוא יוצר אווירה נעימה לחניכים ולמדריך ומעלה את הפופולריות של המדריך. עם זאת, העשייה היא מתוך רצון לפרס ולא הבנה והפנמה ערכית.
שני המקורות יוצרים מצב בו ללא שימוש מתמיד וחוזר בפרס ובעונש לא תהיה הנעה כלל.
[עריכה] מקור החברתיות ומקור המומחיות
הרמה הקונבנציונלית-קונפורמית מאופיינת בשני סוגי מוסריות: מוסריות הנובעת מהצורך לספק את ציפיות הזולת (ברצון והצורך להיות 'בסדר' בעיני המדריך או הקבוצה), ומוסריות הנובעת מיחס של כבוד למקור סמכות שאין להמרות את פיה.
מקור החברתיות יוצר מערכת יחסים בה החניך רוצה לענות על ציפיותיו של המדריך לא בשל עונש או פרס אלא על בסיס החברות בניהם. לדוגמה, "אני איעלב מאוד אם בקשתי בעניין תשלום דמי החבר לא תבוצע." או "חבר'ה, אני מקווה שבשבילי תנקו את הסנף עד 19:00." שימוש במקור החברתיות יוצר מוטיבציה גדולה ומחויבות של החניכים אל המדריך ולכן גם לתוצאות טובות במיוחד. בנוסף, הוא לא מחייב פיקוח מצד המדריך. הצורך להשביע את ציפיות המדריך, להבדיל מהפחד מעונש, קיים גם בהעדר עינו הפקוחה של המדריך. הבעייתיות יכולה להיווצר כיוון שנוצרת תלות הפוכה, כי המדריך תלוי בחניכיו. יתרה מזאת, ההנעה של החניכים תלויה במדריך עצמו, אם יתחלף המדריך – יהיה צורך בבניה של מערכת יחסים חדשה על מנת ליצור הנעה. מקור החברתיות, כמו המקורות הקודמים גורם לעשייה שאינה מונעת מהבנה והפנמה אלא מתוך טובה אישית למדריך.
מקור המומחיות מתבסס על ידיעותיו של המדריך המקנים לו סמכותיות, וכן כל יכולתו לשכנע בטיעונים לוגיים ורציונליים את החניכים לבצע פעולה מסוימת. לדוגמה, "תראו, מה שקורה זה שמצטבר לכלוך ולא נעים לפעול בסניף." או "אם אוספים כסף עכשיו, אז אפשר לקנות מצרכים בזול. אפשר לראות מה חסר ולהשלים, אפשר לתכנן יותר טוב ולארוז כמו שצריך."
הפנייה אל ההיגיון מביאה לביצוע יעיל יותר. אם לשם קבלת הפרס יפעלו החניכים למראית עין של ניקיון, הבנה של חשיבות הניקיון תגרום לחניכים לנקות באמת. שימוש במקור המומחיות מפתח הבנה והפנמה אצל החניך. מאידך, שימוש חוזר במקור המומחיות מביא לתחושת נחיתות אצל החניך. כמו כן, הוא מצריך ידע מהמדריך, לוקח זמן ואינו מתאים למצבי לחץ.
[עריכה] מקור הערכיות ומקור הדוגמה האישית
רמת הקבלה של עקרונות מוסר מבוססת על מוסריות הנובעת מהכרה בקיומם של עקרונות מוסר והפנמתם. רמה זו דורשת יכולת הפשטה גבוהה. סוג מוסריות אחד מרמה זו מבוסס על קבלה של חוזה חברתי-ערכי מסוים. החוזה יכול להיות חוזה קבוצתי או הגדרת ערכים מוסכמת או מוכתבת על ידי התנועה, ובקבוצות מתקדמות יותר ניתן להתייחס גם לחוזה לא כתוב בין בני האדם באשר הם. הסוג השני מבוסס על פיתוח עקרונות אוניברסליים אצל החניך, היוצרים מצפון ייחודי ומפותח. להבדיל מהחוזה החברתי המתבסס על הדדיות, זאת אומרת על הסכמה חיצונית, גיבוש העקרונות האוניברסליים הוא דבר שמתגבש מבפנים ואינו תלוי במחויבות האחר לעקרון.
מקור הערכיות מביא להנעה הנוצרת מהפנמה ערכית הנובע מתהליך ארוך בו העביר המדריך מערך פעילות דרכו הנחיל לחניכיו ערכים מסוימים (לרוב, ערכי התנועה או הארגון בו הם פועלים). לחילופין, קבעה הקבוצה, באמצעות תהליך זה, את רשימת ערכיה ועקרונות הפעולה המקובלים על חברי הקבוצה. לאחר שנוצרה הפנמה ערכית ניתן להביא את החניכים לכדי הנעה מתוקף אותם ערכים. לדוגמה, "המעבר למנהיגות העצמית הוא המבחן למימוש ערכי התנועה." או "תתנדבו עם כל הלב. הנתינה היא דרככם להשיב לחברה ממה שאתם קיבלתם."
מקור הערכיות, אם הוא מופעל על בסיס הפנמה ערכית, מביא לתוצאות טובות, הנעה גבוהה ואינו מצריך את פיקוח המדריך. עם זאת, התהליך ליצירת בסיס ההפנמה הוא מורכב, מצריך זמן ואינו יכול לפעול במצב של לחץ. כמו כן, הוא דורש הסכמה ערכית בין החניכים למדריך. התנגשות ערכית עלולה להקטין את מקור הסמכות של המדריך.
מקור הדוגמה האישית מביא להנעה באמצעות הפגנת התנהגות ערכית של המדריך העולה בקנה אחד עם המסרים הערכיים שהוא מעביר. התנהגות זו באה לידי ביטוי בכל מעשיו של המדריך ובכל עת: באופן בו הוא מחלק את הזמן שלו, בנושאים אותם הוא מעלה את הדיון מול החניכים ובתגובותיו על אירועים שונים. לדוגמה, "אני הייתי מהראשונים שתרמו דם במבצע של מד"א היום, מתי אתה תתרום?" או "חבר'ה, נפגש פה שעה לפני הפעולה ואני אנקה יחד איתכם את הסניף."
שימוש נכון במקור הדוגמה האישית מעביר מסר חד משמעי, יוצר הנעה משמעותית, מעלה את הפופולריות של המדריך ויוצר מחויבות של החניכים אל המדריך ולכן גם לתוצאות טובות במיוחד. מאידך, סתירה בין המסר המילולי לבין המעשים יכשילו את המדריך ביכולתו להניע את החניכים. בנוסף, תהליך זה הוא ארוך וממושך ולכן אינו מתאים למצב לחץ.
[עריכה] מקורות
קולברג ( ניר,צ', 6891; מוסון ועמיתיו, 1998 )
