שיחה:מרוקאית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

[עריכה] הערות

הסרתי את המשפט הבא: "הסיבה היחידה שהמרוקאית לא מוכרת כשפה נפרדת, היא סיבה פוליטית בלבד". זה משפט חריף והוא דורש סימוכין.

כמו כן אני מעביר לכאן את הפסקה הבאה:

"יהודים צפון-אפריקנים, ביניהם אנשים גדולים כמו הרמב"ם נהגו לכתוב בשפה קרובה לערבית-קלאסית, אבל באותיות עבריות"; התכוונת בודאי לשפה הנקראת במחקר]] ערבית-יהודית]] (או ערבית בינונית יהודית). שפה זו (או ליתר דיוק צורות שונות שלה) הייתה נהוגה כשפת כתיבה בידי כל יהודי העולם הערבי, ולמרות שהמשתמשים בה שאפו לעיתים לנורמות "הגבוהות" של הערבית הקלאסית היא משקפת במידה רבה את הלהגים המדוברים בפי היהודים במקום ובזמן הנתונים, בנוסף להשפעותיה של העברית (בעיקר באוצר המלים). בשפה זו נכתבו לא רק יצירות מופת רבות של קודש וחול, אלא גם רשימות קניות, פתקים סתם ויומנים אישיים (ותעיד על כך הגניזה הקהירית הנודעת שמרבית ממצאיה כתובים בערבית יהודית - עדות לחיוניותה וחשיבותה. שפה כתובה זו, ממש כמו הלהגים הערביים-יהודיים אחרים וביניהם המרוקאית, הינה שפה יהודית ייחודית לא פחות מיידיש או לאדינו.

שכן לא ברור לי איך היא מתחברת לערך. נתנאל 08:05, 21 יולי 2006 (IDT)

[עריכה] הסברים לשינויים

1. רוב תושבי מרוקו, תהא דתם ולאומיותם אשר תהא, מדברים מרוקאית. לפיכך, אין טעם לציין שהדוברים הם ערבים ויהודים.
2. לא מדויק לומר שהשפה הערבית המרוקאית התפתחה מהערבית הספרותית. למעשה, ערבית ספרותית היא אחד הניבים הערביים שדוברו בחצי האי ערב והתפשטו עם הכיבושים הערביים של ימי הביניים. קשה למפות את התפתחות הניבים הערביים, אבל בכל מקרה אי אפשר לומר שהערבית הספרותית הייתה הבסיס.
3. הערבית המרוקאית אינה רחוקה מכל הניבים הערביים. היא קרובה לניבים המדוברים בצפון אפריקה. אני מקווה שהניסוח הנוכחי מבהיר את העניין טוב יותר.
4. "השפה המרוקאית היא שפה מורכבת וקשה" - זו דעה, לא עובדה. יש במרוקאית תכונה פונולוגית יוצאת דופן, שהיא ירשה ככל הנראה מן השפות הברבריות, אבל לכל שפה יש את הקשיים שלה.
5. צרורות של עיצורים הם תופעה נפוצה בשפות רבות, עברית ישראלית ביניהן. מה שמיוחד במרוקאית הוא החוקים הקובעים מהו צרור "מותר" ומהו צרור "אסור". בעברית ישראלית, למשל, הצרור "שְח" מותר, כמו במילה "שחורה". הצרור "לְב" אסור, ולכן במילה "לבנה" יש תנועת e ששוברת את הצרור. במרוקאית ובשפות ברבריות הכללים האלה גמישים הרבה יותר, ובכך הייחוד שלהן. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 06:02, 2 בספטמבר 2006 (IDT)

אינקוגניטו שלום רב .הוספתי לערך מרוקאית את הקישור לספר של הרצל כהן היות ובספרו "אבני שיש טהור" הוא השתמש הרבה בשילוב של עברית ועברית מהמקורות עם מרוקאית (זה כתוב על הכריכה) לא הייתה לי שום כוונה לפרסם את הספר,אבל אני מבין שזאת פרסומת, אסתפק בכך שכאן בשיחה הבהרתי את עצמי . אך צריכה להיות דרך אחרת להבהרת הנושא מבלי שזה יהיה פרסום .משתמש:דויד אלמוזנינו elmoznin 01:20, 7 בספטמבר 2006 (IDT)

[עריכה] אין שפה כזאת!

יש להחליף בין דף ההפניה לערך, כלומר הערך צריך להקרא ערבית מרוקאית ומרוקאית צריך להיות דף הפניה. השם הנוכחי מטעה, כי ניתן להסיק ממנו שמדובר בשפה בפני עצמה, בעוד שבערך עמצו כתוב בפירוש שמדובר ב"קבוצת ניבים". גם בערך מרוקו יש התייחסות ל"מרוקאית" כאל דיאלקט ואילו השפה הרשמית של מרוקו היא ערבית (לפי הערך) וכל השמות הערביים המופיעים בערך מוצגים כערביים, לא כמרוקאיים, לדוגמא: "מרוקו (ערבית: المملكة المغربيّة, אָלְמָמְלָכָּה (א)לְמָעְ'רִבִּיָּה)" (ולא "מרוקו (מרוקאית: المملكة المغربيّة, אָלְמָמְלָכָּה (א)לְמָעְ'רִבִּיָּה)). מה גם שניבים מרוקאים של ערבית לא מוכרים כשפה נפרדת לא במרוקו ולא ברחבי העולם על ידי שום גוף רשמי. אני חושב שזו סיבה מספקת בשביל לשנות את שם הערך לערבית מרוקאית, גם אם זה לא ממש פוליטיקלי קורקט, כי יהודי מרוקו בישראל מעדיפים לא לקרוא לשפתם "ערבית", כי זה לא נשמע טוב. אם זה עדיין לא משכנע, ע"ע ערבית פלסטינית: "לערבית הפלסטינית יש מאפיינים לשוניים יחודיים שמבדילים אותה מהסוגים האחרים של הניבים הערביים"... עם זאת הדף פלסטינית מפנה לפלסטינים. פוליטיקלי קורקט? אנתרופוס 13:06, 9 באפריל 2007 (IDT)

ראו גם: ערבית לבנונית. (השוו ללבנונית) אנתרופוס 13:23, 9 באפריל 2007 (IDT)