משולש פסקל
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
1 1 1 1 2 1 1 3 3 1 1 4 6 4 1 1 5 10 10 5 1
משולש פסקל הוא סידור של מקדמי הבינום בצורה של משולש שווה שוקיים. הקודקוד העליון של משולש זה מכיל את המספר 1, וכל מספר במשולש מהווה את סכום שני המספרים שנמצאים מעליו (המספרים שנמצאים על שוקי המשולש הם כולם 1). משולש פסקל היה ידוע כבר בימי הביניים למלומדים סיניים, הודיים ומוסלמים. בלז פסקל עסק במשולש זה, שאותו כינה "המשולש האריתמטי", בספרו Traité du triangle arithmétique, שיצא לאור בשנת 1655, ועסק ביישומו של משולש פסקל לתורת ההסתברות. השם משולש פסקל, שהתקבל בעקבות תיאורו בספרו של פסקל, ניתן לו רק בתחילת המאה ה-18.
כל אחד מהמספרים במשולש פסקל הוא מקדם בינומי המסומן ב- או ב- (כאשר n הוא מספר השורה במשולש ו-k הוא מיקומו של האיבר בשורה זו, ומיספור השורות והאיברים בכל שורה מתחיל מ-0). כך למשל . לפיכך אחד השימושים של משולש פסקל הוא בפיתוח הביטוי , שכן מקדמי האיברים בפיתוח זה הם מקדמים בינומיים. למשל, אם נרצה לפתח את , עלינו להסתכל בשורה החמישית במשולש פסקל (השורה ראשונה מייצגת מעלה אפס):