משחק הרפתקה ממוחשב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

משחק הרפתקה (קווסט) הוא ז'אנר של משחקי מחשב שהיה נפוץ במיוחד בשנות ה-80 וה-90 של המאה ה-20 ומאופיין בעיקר באלמנטים של פתירת בעיות ואתגרים על-ידי אינטראקציה של הדמות הראשית במשחק (שאותה משחק השחקן) עם דמויות ממוחשבות אחרות במשחק ושימוש ב"חפצים" שונים אותם ניתן לאסוף במהלך המשחק, להוסיפם ל"מלאי האישי" (Inventory) של הדמות הראשית ו"להשתמש" בהם על אלמנטים אחרים במשחק.

רבים ממשחקי ההרפתקה כוללים גם מערכת של "נקודות", שבה כל מהלך נכון של השחקן מזכה אותו במספר נקודות מסוים מתוך מקסימום אפשרי, ומספקת לו אמת מידה לגבי מצבו הנוכחי בעלילת המשחק, עד כמה רחוק הוא מסיומו ואת מידת הצלחתו בו עד כה.

בחלק מהמשחקים, יכול היה השחקן "להיפסל" במשחק על-ידי ביצוע פעולה שגרמה למותה בטרם-עת של הדמות הראשית או ביצוע מהלך שגוי במשחק שגרם לכך שהשחקן אינו יכול יותר להתקדם בעלילה. המשחקים תמיד כללו גם אפשרות ל"שמירה" של המצב הנוכחי והמיקום העדכני אליו הצליח השחקן להגיע, כדי שיוכל לחזור ולהמשיך לשחק מאותו המקום גם לאחר שיצא מהמשחק, או במקרים בהם מתה דמותו הראשית לפני שהצליח לסיים את המשחק.

בקרב קהילת שחקני המחשב הישראלית שמו של הז'אנר היה ידוע כ"אדבנצ'ר" ובתקופה מאוחרת יותר כ"קווסט" (בעיקר בעקבות כניסתם לשוק של כמה סדרות משחקים פופולריות מאותו הז'אנר שכללו את המילה "Quest" בשמם).

[עריכה] היסטוריה והתפתחות הז'אנר

[עריכה] משחקי הרפתקה מבוססי טקסט

(באנגלית: "Interactive Fiction", או IF בקיצור. בישראל היו ידועים יותר כ"Text Quests", או "Text Adventures").

המשחקים המוקדמים שיצאו לשוק בז'אנר משחקי ההרפתקה כללו ממשק טקסטואלי שבו ניתן תיאור-טקסט קצר של המיקום הנוכחי של הדמות הראשית בעולם המשחק ושל הפרטים הגלויים לה במיקומה הנוכחי, ומתחתיו נַתָּח תחבירי (נ"ת) שבאמצעותו נעשתה האינטראקציה עם המשחק. השחקן יכול היה להקיש לתוך הנ"ת באמצעות המקלדת הוראת-טקסט קצרה באנגלית פשוטה שמורה לדמות הראשית איזו פעולה לבצע; המשחק היה מעבד את הקלט ומציג את התוצאה של פעולה זו (או מציין כי היא אינה ברורה או אינה אפשרית), שוב בעזרת תיאור-טקסט, השחקן היה מבצע פעולה נוספת וחוזר חלילה עד שהיה מצליח להגיע לסיומו של המשחק.

לדוגמה, המסך ההתחלתי של אחד ממשחקי-ההרפתקה מבוססי הטקסט הקלאסיים הידועים ביותר - הראשון בסידרת Zork, של חברת אינפוקום (Infocom), חברה ששלטה בשוק הז'אנר הזה בשלהי שנות השבעים ובתחילת שנות השמונים, היה נראה כך:

West of House
You are standing in an open field west of a white house, with a boarded front door.
There is a small mailbox here.
>

הסמן היה מונח מימין לסימן '<', ממתין להקלדת הוראת-פעולה על-ידי השחקן.

אם למשל השחקן היה מזין את הפקודה:

examine mailbox

הוא היה זוכה מהמשחק לתגובה:

The small mailbox is closed.

אם אז הוא היה מקליד:

open mailbox

המשחק היה מגיב:

Opening the small mailbox reveals a leaflet.

אלו הן דוגמאות אופייניות לסוגים של הוראות שכיחות שניתנות במשחקים מסוג זה. דוגמאות שכיחות נוספות הן:
take something, talk to someone, give something to someone וכדומה (כאשר something ו someone מוחלפים כמובן בשמו של החפץ או הדמות הרלוונטיים).

גישה לרשימת המלאי-האישי של החפצים שברשות הדמות הראשית לרוב הייתה נעשית על ידי הזנת האות i (קיצור של inventory) לשורת-הפקודה.

הסופר הנודע דאגלס אדאמס הפיק בשיתוף עם אינפוקום שני משחקי-הרפתקה טקסטואליים; הראשון היה מבוסס על סידרת ספרי "מדריך הטרמפיסט לגלקסיה" הפופולרית שלו ויצא בשנת 1984, השני היה משחק בשם "בירוקרטיה", שיצא בשנת 1987.

בעברית לא יצאו משחקי טקסט מלאים בשל הקושי ליצור ממשק טקסטואלי בעברית מלאה. עם זאת, נוצרו מספר משחקים שנתנו לשחקן מספר אפשרויות , בין היתר ערס קווסט ושוקי קווסט .

[עריכה] משחקי הרפתקה מבוססי טקסט עם גרפיקה

בסוף שנות השבעים, בהשפעתו של משחק ההרפתקה הטקסטואלי Colossal Cave Adventure, יצרו קן ורוברטה ויליאמס את בית המסתורין (Mystery House), משחק הרפתקה שכלל בנוסף לתיאורי הטקסט האופייניים גם תמונה ויזאולית שהציגה תיאור גרפי של המיקום הנוכחי במשחק של הדמות הראשית. היה זה משחק ההרפתקה הראשון שכלל גרפיקה, וכשהזוג ניסה למכור עותקים שלו דרך חנות התוכנה המקומית - המשחק זכה להצלחה גדולה; וכך, ב-1980 הקים הזוג את החברה On-Line Systems, שהפכה ל Sierra On-Line ב-1982. לסיירה היה תפקיד חשוב בהיסטוריה של משחקי ההרפתקה.

תמונה מתוך המשחק "מסע המלך 1". בתמונה ניתן לראות את שורת הפקודה בתחתית המסך (ובה כתובה ההוראה "show carrot") ואת הדמות הראשית במשחק.

סיירה לקחה את משחקי ההרפתקה צעד אחד קדימה כשהוציאה ב-1984 את המשחק הראשון בסידרה "מסע המלך" (King's Quest). בעוד שמשחקי ההרפתקה עד אותה עת שוחקו מנקודת-מבט של "גוף ראשון" (מה שהוצג על המסך היה מה שהדמות הראשית "רואה" ולדמות-הראשית עצמה לא היה ייצוג ויזואלי) - סיירה הציגו משחק הרפתקה ששוחק מ"גוף שלישי". הדמות הראשית יוצגה באופן גרפי וויזואלי על המסך וניתן היה לשלוט על תזוזתה בעולם המשחק באמצעות מקשי החצים של המקלדת. ביצוע פעולות במשחק עדיין היה נעשה על-ידי הזנת טקסט לשורת-פקודה שתמיד הייתה נוכחת בתחתית המסך. התגובות לפעולות מצד המשחק כללו לפעמים גם, בנוסף לטקסט, אנימציות גרפיות רלוונטיות, של דמויות אחרות במשחק, של החפצים השונים, של הדמות הראשית או של פריטים אחרים מהסצינה.

לצורך יצירת המשחק יצרו סיירה "מנוע ממוחשב" שנקרא (AGI (Adventure Game Interpreter. המנוע תמך ב-16 צבעים וברזולוציה של 160x200 ובמשחקים מאוחרים יותר הוחלף אחר-כך במנוע משופר הנקרא (SCI (Sierra Creative Interpreter, שבגירסתו הראשונה תמך ברזולוציה של 320x200 וכלל תמיכה בכרטיס קול, ובגירסתו האחרונה תמך ברזולוצייה גבוהה מ640x480 ובמספר צבעים רב מ-256.

בעקבות ההצלחה של "מסע המלך" הוציאה סיירה לשוק משחקי-המשך לסידרה וסדרות משחקים נוספות, כמו: Police Quest, Space Quest, Leisure Suit Larry ו Quest For Glory. זו האחרונה שילבה בתוכה גם אלמנטים מז'אנר משחקי התפקידים הממוחשבים. המשחקים בסדרות אלו זכו להצלחה רבה.

[עריכה] משחקי הרפתקה ממונעי עכבר

עם כניסתו של העכבר הממוחשב לשוק, נעשו נסיונות לשלב ממשק תומך-עכבר במשחקי הרפתקה.

למרות שעוד ב-1985 יצא משחק בשם Deja Vu שהחליף לחלוטין את ממשק הפקודות הטקסטואלי המסורתי בממשק תומך עכבר, המשחק המצליח הראשון שתמך בממשק-עכבר ומשך את תשומת הלב היה המשחק "אחוזת המטורפים" (Maniac Mansion) ששוחרר ב-1987 על-ידי חברת Lucasfilm Games (ששינתה שמה לLucasArts ב-1990).

תמונת מסך מתוך גירסת הPC של המשחק "אחוזת המטורפים". בתמונה ניתן לראות את רשימת הפעלים שאותם ניתן לבצע באמצעות העכבר, המוצגת בתחתית המסך.

בסגנון משחק זה, בכל פעם שסמן העכבר הונח מעל אובייקט שניתן לבצע איתו אינטראקציה, הופיע שמו של האובייקט בתחתית המסך. האינטראקציה עם סביבת המשחק נעשתה באמצעות בחירה של "פֹעל" מתוך רשימה של פעלים שהייתה מוצגת בתחתית המסך, בעזרת לחיצה עם העכבר על הפעל הנבחר, הזזת הסמן לחפץ, דמות או מקום במשחק עליו ברצונו של השחקן לבצע את הפעולה ולחיצה נוספת עם העכבר על מקום זה. פעולה זו הייתה גורמת לדמות הראשית לבצע את הפעולה הנבחרת.
לדוגמה, השחקן יכול היה לבחור וללחוץ על הפעל "Open" מתוך רשימת הפעלים, להזיז את הסמן למיקום בזירה הגרפית של המשחק בו מוצגת דלת וללחוץ על אותו מקום, מה שהיה גורם לדמות הראשית במשחק לבצע את הפעולה של פתיחת הדלת.
בצורה זו יכול היה השחקן להרכיב משפטי-פעולה פשוטים, בדומה למשפטי הפעולה שהיו נכתבים במשחקי ההרפתקה עם ממשק פקודות-הטקסט הישן, רק בלי הצורך להקליד אותם.
השימוש בחפצים מהמלאי האישי של הדמות הראשית היה נעשה באופן דומה, על-ידי לחיצה על ובחירה של סמלים גרפיים (או מילים) המייצגים את החפצים השונים שכלולים במלאי האישי בתחתית המסך ולחיצה על המיקום במסך שעליו מעוניין השחקן לנסות להשתמש בחפץ הנבחר. דיאלוגים ושיחות עם דמויות אחרות במשחק היו מתבצעים על-ידי בחירת המשפט שאותו רוצה השחקן שהדמות הראשית תאמר, מתוך רשימה של כמה משפטים אפשריים (לאחר שהדמות הראשית החלה בשיחה עם הדמות האחרת).

לימים זכה סגנון משחק זה לכינוי "סגנון לוקאס ארטס" (LucasArts Style).

ממשק העכבר לא היה החידוש היחיד ש Maniac Mansion הציע; המשחק כלל גם מספר דמויות ראשיות שניתן היה לבחור ביניהן מתוך מבחר של דמויות, לכל אחת תכונות משלה והמפתח לפתרון מוצלח של המשחק הוא שיתוף פעולה נכון בין כל הדמויות. המשחק הציג גם לראשונה את הרעיון של "סצנות מעבר", קטעי אנימציה קצרים שהופיעו בזמנים מסוימים במהלך המשחק וחשפו חלקים בעלילה המתרחשים ב"מקום אחר" במשחק ועל-ידי כך מעניקים רמזים נוספים לשחקן. המשחק כלל גם מספר סופים אפשריים ובנוסף, יישם המשחק לראשונה את הרעיון שלפיו הדמויות הראשיות אינן מתות לעולם במהלך המשחק, רעיון שיושם בכל שאר משחקי ההרפתקה שהוציאה חברת לוקאס ארטס.

לצורך יצירת המשחק בנתה לוקאס ארטס מנוע ממוחשב שנקרא (SCUMM (Script Creation Utility for Maniac Mansion ששימש אותה גם ליצירת משחקי הרפתקה נוספים.

תמונת מסך מתוך המשחק
"Zak McKracken"

Maniac Mansion זכה להצלחה גדולה, וב-1988 הוציאה החברה משחק נוסף: "Zak McKracken and the Alien Mindbenders", שזכה אף הוא להצלחה גדולה.

בעקבות ההצלחה של המשחקים תומכי-העכבר, סיירה החלה גם היא ליישם ממשק-עכבר במשחקי ההרפתקה שלה והוציאה משחקי הרפתקה שהשתמשו בממשק מבוסס-צלמיות (אייקונים). הראשון שבהם היה "מסע המלך 5", שיצא ב-1990. בממשק זה, כל פעולה אפשרית במשחק מיוצגת על-ידי אייקון מתאים. אייקון של איש הולך מייצג את פעולת ההליכה של הדמות הראשית ממקום למקום, אייקון של פה מייצג דיבור עם דמויות אחרות, אייקון של יד מייצג את הפעולה של לקיחה של חפץ, אייקון של עין מייצג את פעולת ה"הסתכלות" על חפץ או אזור מסוים (כדי לקבל עליו מידע נוסף) ואייקונים נוספים.

תמונת מסך מתוך המשחק "מסע המלך 5". בתמונה ניתן לראות את אייקון ה"עין".

מעבר בין האייקונים השונים היה מתבצע באמצעות לחיצה על הכפתור הימני של העכבר. סמן העכבר עצמו היה משתנה לצורה של האייקון המתאים ולחיצה עם הסמן על המקום המתאים במשחק הייתה מבצעת את הפעולה שמסמל האייקון על האובייקט שהופיע באותו המקום. לדוגמה, כדי "לדבר עם" דמות אחרת צריך היה ללחוץ על הכפתור הימני עד שסמן העכבר היה משתנה לאייקון ה"פה" ואז להזיזו לעבר הדמות שברצונך לשוחח איתה וללחוץ על הכפתור השמאלי של העכבר כשסמן ה"פה" נמצא מעליה.

שימוש בחפצים היה נעשה על ידי פתיחת חלון המלאי האישי ובחירה של חפץ רצוי ממנו באמצעות העכבר. אז היה סמן העכבר משנה את צורתו לצורת החפץ הנבחר ואפשר היה להוביל אותו למיקום הרצוי וללחוץ עליו עם העכבר.

ב-1992 יצא המשחק The Legend of Kyrandia שהציג ממשק מבוסס עכבר שבו רוכזו כל פעולות המשחק לידי סמן אחד. לחיצה עם הכפתור הימני של העכבר על אובייקט מסוים במשחק הייתה "מסתכלת על" אותו אובייקט ומציגה מידע נוסף עליו, לחיצה על הכפתור השמאלי הייתה "משתמשת ב" אותו אובייקט - אם האובייקט היה אביזר שניתן לקחת, הדמות הראשית הייתה לוקחת את האובייקט, אם האובייקט היה דמות אחרת, הדמות הראשית הייתה פותחת בשיחה עם הדמות הזו, אם האובייקט היה דלת הדמות הראשית הייתה פותחת את הדלת וכו'. עם השנים יצאו משחקים נוספים שהשתמשו ברעיון זהה. בין הידועים שבהם הוא המשחק "תחת שמי פלדה" (Beneath a Steel Sky), שיצא בשנת 1994.

תמונת מסך מתוך המשחק "הסוד של אי הקופים".

ב-1990 הוציאה לוקאס ארטס את המשחק הראשון בסדרה שהנחילה לה את ההצלחה הגדולה ביותר; סידרת "אי הקופים", שהמשחק הראשון שבה, "הסוד של אי הקופים" (The Secret of Monkey Island), יצא ב-1990 וכלל ממשק-עכבר משופר, גרפיקה ב-256 צבעים, מוזיקת רקע שתמכה בכרטיס-קול ועלילה רחבה עם שלל דמויות משעשעות ודיאלוגים שנונים. המשחק שבה את לב קהל השחקנים, זכה להצלחה גדולה והוליד שלושה המשכים שזכו להצלחה גם הם.

ב-1993 הוציאה לוקאס ארטס את המשחק הפופולרי "יומו של הטנטקל" שהתאפיין בסגנון גרפיקה קריקטוריסטי, בהומור "מופרע" ובעלילה "מטורפת". הצלחתו של המשחק הולידה משחק נוסף באותו סגנון, "סם ומקס מתגלגלים בדרכים", שזכה לאהדה רבה גם הוא.

ב-1995, שיתוף פעולה בין לוקאס ארטס לבין המפיק והבמאי סטיבן שפילברג הוביל ליצירתו של משחק ההרפתקה המדע בדיוני The Dig, משחק שעלילתו לא התאפיינה בהומור, בניגוד להומור הפרוע שהפך לאחד מסימני ההיכר של משחקי ההרפתקה של לוקאס ארטס ואפיין את עלילותיהם של שאר המשחקים שלהם.

במהלך השנים הוציאה לוקאס ארטס משחקי הרפתקה מצליחים נוספים, ביניהם Full Throttle ב-1995 ו Grim Fandango ב-1998. Grim Fandango היה משחק ההרפתקה הראשון של לוקאס ארטס שלא השתמש במנוע SCUMM, אלא במנוע חדש, בשל אופיו החדשני והממשק החדש שלו, שלא דמה לזה שהיה פעיל בשאר משחקי ההרפתקה של החברה.

[עריכה] רשימת משחקי הרפתקה

[עריכה] מקורות

• MobyGames - פרויקט תיעוד של משחקים

[עריכה] קישורים חיצוניים

• אתר בעברית המוקדש למשחקי הרפתקה ממוחשבים