משטרת היישובים העבריים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

נוטר "גפיר" בדרגת רב"ט במשטרת היישובים. קיבוץ מעלה-החמישה שנת 1942. סמל כובע של גפיר.

משטרת היישובים העבריים (Jewish Settlement Police), כוח משטרה יהודי לגלי שפעל בחסות הבריטים בתקופת המנדט.

משטרת היישובים העבריים הוקמה בשנת 1936 בימי מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט בחסות השלטון הבריטי, כגוף חוקי להגנת היישוביים העבריים מפני התקפות הערבים, כחלק מכוחות הנוטרות. הבריטים נענו בכך לדרישת הסוכנות היהודית, לאפשר שימוש בנשק לגלי להגנת היישוב בימי המאורעות.

למתנדבים למשטרת היישובים ניתן הכינוי "נוטרים" ובגרסה ערבית "גאפירים". אנשי הכוח נחשבו כ"שוטרים מוספים", דהיינו אנשי כוח עזר משטרתי, בהתאם לסמכות שהייתה נתונה למפקדי המשטרה הבריטית לגייס, במידת הצורך שוטרי עזר. המונח גפיר (Ghaffir) הוא שם תורכי המופיע בקוראן ומתאר "שומר מקומות קדושים". לא ברור מדוע האנגלים בחרו שם זה לתיאור נוטר בארץ ישראל.

משכורתם, נשקם ומדיהם ניתנו לנוטרים על ידי הבריטים. בחודש מאי 1936 גוייסו עשרות הנוטרים הראשונים ונשלחו להגנת היישובים בעמק הירדן ובעמק יזרעאל, כשהם מצויידים בנשק מיושן וחובשים כובע אופייני לימי השלטון העותומני שנקרא "קולפאק". במהלך המאורעות גדל מספרם והגיע בשנת 1937 ל-15,000 איש ב-10 גדודים אזוריים, ניתנו להם מדים נאים ונשק טוב והם הורשו לצאת מתחום היישובים גם לשדות ולמטעים. הקולפאק התורכי הוחלף לכובע אוסטרלי רחב שוליים.

הקמת משטרת היישובים הייתה גורם מכריע לשינוי לטובה במצבו הבטחוני של היישוב במהלך המאורעות. פורמלית היו הנוטרים תחת פיקוד בריטי, אך בפועל פעלו תחת פיקוד ארגון "ההגנה".

בשנת 1938 איבטחו הנוטרים את העלייה לחניתה. באירוע זה צולמה התמונה המפורסמת של יצחק שדה החובק שני סמלים צעירים מכוח הנוטרים משה דיין מימינו ויגאל אלון משמאלו, כשהם במדים, נשקיהם בידם ולראשם כובע הקולפאק; תמונה שעל גבה כתב חיים ויצמן את המלים הנבואיות: "המטה הכללי".

במסגרת משטרת היישובים פעלו יחידות מיוחדות: נוטרי הרכבת, נוטרי שדות התעופה, נוטרי "גדר הצפון", נוטרי משמר החופים והמשמר הנע - הנודדת. בשנת 1939 כללה משטרת היישובים 22,000 איש. משטרת היישובים המשיכה לפעול עד לסיום המנדט הבריטי.