משק המים בישראל
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
משק המים בישראל הוא שם כולל להפקה, הובלה ואגירה של מים בישראל.
ישראל נמצאת בחלקה הצפוני של רצועת המדבריות העולמית. חלק גדול משטחה הוא מדברי וכמות המשקעים הממוצעת נמוכה ומספקת רק בקושי את צרכי האוכלוסייה ההולכים וגדלים. לפיכך המים בישראל הם משאב יקר שהמדינה מגנה עליו ומפתחת אותו.
המדינות השכנות סובלות מבעיות דומות וישראל התחלקה במים עם ירדן, לבנון, סוריה והרשות הפלסטינית. חלק ממים אלו באים מנהרות שמקורותיהם במדינות השכנות. הגידול באוכלוסיית המזרח התיכון הופך את בעיית המים לבעיה מרכזית בעלת השלכות פוליטיות.
תוכן עניינים |
[עריכה] הביקוש למים בישראל
צריכת המים נחלקת לפי מגזרים כדלקמן: (הנתונים במיליוני מטרים מעוקבים בשנה):
| שימושים חקלאיים | 920 |
| צריכה עירונית וביתית | 780 |
| צריכה תעשייתית | 180 |
| צריכה כוללת - אזור יו"ש | 50 |
| צריכת מים כוללת (2003) | 1,930 |
התחזית לצריכת המים הכוללת בשנת 2015 היא 2500 מיליון מטר מעוקב בשנה.
צריכת המים של משקי הבית בישראל נחלקת כך:
| הדחת אסלות | 38% |
| רחצה | 32% |
| הדחת כלים | 12% |
| כביסה | 10% |
| שתיה | 5% |
| כיורי אמבטיה | 3% |
[עריכה] מקורות המים
מאגרי המים העיקריים של ישראל הם אגם הכנרת, הניזון בעיקר מן הירדן ויובליו, אקוויפר ההר ואקוויפר החוף. האקוויפרים הם שכבות סלע נקבוביות תת-קרקעיות האוגרות מים בנקבוביותיהם ומהוות כעין אגמי היקוות טבעיים תת קרקעיים. האקוויפרים מתמלאים ממי גשמים שמחלחלים דרך הקרקע או ממקורות אחרים (כגון מים שמוחדרים במיוחד לתת-הקרקע). קיימת סכנה ששאיבה מוגברת ממאגר כזה תגרום לירידת מפלס קריטית שתביא להמלחתו, עקב חלחול מים מליחים פנימה. זהו נזק בלתי הפיך שיגרום לפסילת מאגר כזה לשימוש. לפיכך ממלאים את האקוויפרים באופן יזום - מי שטפונות וכן מים עודפים שנצברים בכנרת, בשנים ברוכות, מוזרמים אל האקוויפרים. ירידה במפלס הכנרת היא על כן לעתים מתוכננת ונובעת מויסות כזה.
חלק גדול משאיבת המים בישראל נעשה כיום מאקוויפר ההר. חלק מסוים מן השאיבה מן האקוויפרים מהווה שאיבה חוזרת של מי הכנרת ומי שטפונות שהוחדרו לאקוויפרים בשנים גשומות. בשנים גשומות במיוחד, מוחדרים לאקוויפרים מרבית המים הנשאבים מן הכנרת, בעוד שבשנים שחונות בהן יורד מפלס הכנרת סמוך לקו האדום התחתון - לא נעשית החדרה ממי הכנרת וכל השאיבה משם מופנית לצריכה.
מאקוויפר החוף שואבים רק במקומות מסוימים בשל מצבו הקריטי - חלקים ניכרים ממנו הומלחו עקב שאיבת יתר בעשרות השנים האחרונות. מי הכנרת מוזרמים אל האקוויפרים, כמו גם אל שטחי הנגב, באמצעות המוביל הארצי ומפעל ירקון-נגב — רשת תעלות מים משוכללת, מאובטחת ומפוקחת אקולוגית.
[עריכה] מלחמת המים
אגם הכנרת עצמו ניזון מנחלים קטנים המתנקזים אליו, מהמטרה ישירה של מי גשמים, אך בעיקר ממספר נחלים עיקריים הזורמים אליו: חצבני, בניאס ודן (ראו גם מקורות הירדן). רוב המים הזורמים בנחלים אלו מקורם בהפשרת שלגים בחרמון ובהרי לבנון וסוריה. שליטתן של מדינות זרות אלה, על מקורות המים היא בעייתית ביותר, עקב היותן מדינות אויב. בעבר, בעת מגעים מדיניים ברמות שונות בין ישראל לסוריה, עלתה דרישתה לשליטה על חלקים מחוף הכנרת. העברת השליטה בשטחים אלה מישראל לסוריה תעבירה גם את השליטה על חלקים ניכרים ממי הכנרת לידי סוריה.
בשנת 1964 החלה סוריה בפרויקט נרחב של הסטת מסלולו של החצבני אל עבר שטחה. ישראל הגיבה בחומרה רבה, בהפגזה כבדה של אזור הפרויקט. תקופה זו כונתה "מלחמת המים".
[עריכה] פיתוח מקורות מים חדשים
בשנים האחרונות כמויות הגשמים היו גבוהות ובעית המים ירדה מסדר היום הציבורי. כמה שנים קודם לכן התנהלו דיונים מתקדמים עם תורכיה לגבי רכישה של מים מתוקים, שיועברו באמצעות מיכליות, ואף נידונה אפשרות של הנחת צינור מים בין המדינות, כדי לפתור מחסור אפשרי במים בשנים שחונות.
מקור מים אפשרי נוסף הוא שימוש במים מלוחים (לאחר המתקתם). בתהליך כימי שנקרא התפלה ניתן לנקות את מים מהמלחים שנמצאים בהם ולקבל מים מתוקים מספיק לשימושים חקלאיים, ובתהליכים מסוימים ניתן לקבל מים באיכות מספקת לשתייה. הבעיה היא שהתפלת מים היא יקרה מאוד כי התהליך צורך אנרגיה רבה. עלות מטר מעוקב של מי ים מותפלים גבוהה פי כמה מעלות מים מתוקים. כמו כן התפלה דורשת שימוש בחומרי גלם שאף הם במחסור ויש לרוכשם. מתקני התפלה פועלים בקנה מידה קטן כבר שנים רבות באילת וממתיקים מים מליחים לרמת מי שתייה. מתקן המים הגדול הראשון שיכנס לפעולה הוא מתקן המים באשקלון שיחל לפעול ב-2005 ויספק 50 מליון מטר מעוקב.
[עריכה] פיקוח, בקרה ומנהלה
הפיקוח על מקורות המים נעשה על ידי נציבות המים, הכפופה למשרד לאיכות הסביבה, והזרוע המבצעת שלה היא חברת "מקורות" חברת "תה"ל" (תכנון המים לישראל) אחראית על התכנון ההנדסי לפרויקטים השונים.
